מדינת ישראל נ' ליסאי שי

החלטה

בפני בקשה לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהעדר כנגד המבקש, מן הטעם כי תאריך הדיון לא נרשם ביומנה של באת כוחו.

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב 1982 קובע כדלקמן:

 "(ח) נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין"

"שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי הופעה לדיון ... דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנוגעת מחוסר תשומת לב של הנאשם עצמו." (רע"פ 9142/01 סוראיה איטליה נ' מ"י).

מעבר לכך שטעות משרדית או אחרת ברישום תאריך הדיון אינה מהווה סיבה המצדיקה ביטולו של פסק דין, לא ברור מדוע הנאשם שקיבל הזימון לידיו לא התייצב בעצמו, ושאלה יותר חשובה, מדוע תבוטל הכרעת הדין, כאשר מדובר בכתב אישום המבוסס לכאורה על מדידת מהירות נסיעה באמצעות מכשיר שנקבעה לגביו חזקת אמינות (ד"נ 10415/03 מ"י נ' לוי עטיה).

בהעדר טענות לגופו של האישום ובהעדר תצהיר, ממילא אין בבקשה כדי לבסס הנחה שההרשעה נעשתה בטעות או כי נגרם עיוות דין.

בנסיבות הללו, ועל אף הסכמת ב"כ המשיבה, שנבעה מן הסתם ממניעים קולגיאליים, שביהמ"ש אינו כפוף להם, אני דוחה את הבקשה.

גם לענין חומרת גזר הדין, לא מצאתי כי הוחמר יתר על המידה עם הנאשם, נוכח עברו התעבורתי. אף על פי כן ולפנים משורת הדין, אם תוגש בקשה מנומקת להקלה בעונשו של הנאשם אשר המשיבה תסכים לה, היא תישקל בכובד ראש.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה, פסק הדין וגזר הדין יוותרו בעינם.

הנאשם מוזהר כי על פי גזר הדין, נאסר עליו לנהוג וכי העונש על נהיגה בפסילה הינו מאסר בפועל. הנאשם נדרש להפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט. כל עוד לא יעשה כן, יהיה מחד, פסול לנהוג ומאידך תקופת הפסילה לא תחל להיספר.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"א, 29 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: