מדינת ישראל נ' ליטרט

החלטה

בפני בקשה של המדינה להורות על פסילתו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו זאת לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב עת היה שיכור.

בקשת המדינה נשענת על טענת מסוכנות הנובעת לשיטת המדינה מנסיבות המקרה.

המדינה אינה חלוקה עם ההגנה כי אין למשיב עבר תעבורתי מכביד, אך מפנה היא לנסיבות האירוע לפיהן נהג המשיב לכאורה ברכב כאשר בדגימת אויר נשוף שנלקחה ממנו נמצאה כמות של

1260 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף (פי חמש מהכמות המכסימאלית הקבועה בחוק).

לשיטת המדינה די בכמות כדי לשקף מסוכנות אשר תצדיק את הפסילה המבוקשת.

ב"כ המשיב טענה לכירסום מהותי באיכות הראיות.

בהתאם לעמדת ההגנה אין ראייה ברורה לנהיגה מצד המשיב, אין לייחס משקל לדברים שנרשמו ממנו בשל שכרותו הגבוהה ואין הצדקה להליך המבוקש ע"י המדינה כתוצאה מנהיגה בודדת על רקע עבר תעבורתי נקי.

עוד נטען כי נהג ברכב אחר שהיה מעורב בתאונה עם רכבו של המשיב לא נחקר כלל וכי המשיב לא הוזהר טרם נחקר ולא קיבל זכות הוועצות.

עוד הוסיפה ההגנה את נסיבות חייו של המבקש כמי שמפעיל מחסן בקק"ל וזקוק לרישיונו לצורך הגעתו לעבודה.

דיון והכרעה –

לאחר שקראתי את כל תיק החקירה נחה דעתי כי יש בתיק ראיות טובות לכאורה שהן נעדרות כל כרסום מהותי:

מדוח העיכוב עולה כי ברכבו של המשיב נמצא בקבוק וודקה ריק מסוג פינלנדיה ואילו בקבוק וודקה שני נמצא כמעט ריק.

המשיב (המעוכב) השיב בתגובתו כך:

"אני נהגתי ברכב מאופקים לתחנת הדלק כדי לקנות יין עם החבר שלי ואני בעל הרכב"

מדוח הפעולה של אורן מוניטין (רפ"ק במ.ישראל) עולה כי המשיב נראה על ידו יושב בכיסא הנהג של רכבו כאשר הרכב מונע.

במסגרת טופס תחקור החשוד של המשיב בתשובה לשאלה –

מהיכן נהגת ולהיכן היה בכוונתך להגיע השיב – "מאופקים לקנות סיגריות לתחנת הדלק"

במהלך חקירתו במשטרה ולאחר שהוזהר כדין בתחילתה ולאחר שקיבל כדין זכות היוועצות עליה ויתר בצורה מפורשת, השיב המשיב לחוקריו כך:

ש – אז מדוע נהגת למרות שאתה מודע לכך שאסור לנהוג תחת השפעת אלכוהול?