מדינת ישראל נ' ליטבינוב(עציר)

החלטה

מונחת בפני בקשה לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק 10396-09-10 בו מיוחסות לו עבירות של איומים ותקיפה בתנאים מחמירים.

כעולה מכתב האישום, המתלוננת בת זוגתו לחיים היתה בחודש שמיני להריונה כאשר ביום 30.7.2010 בביתה איים עליה הנאשם כך נטען בכך שאמר לה "אני אשבור לך את עמוד השדרה ואהפוך אותך לנכה". בהמשך כך נטען תקף את המתלוננת שלא כדין בכך שדחף אותה ונתן לה מכה עם האצבע בפניה, כך שנפגעה בעין שמאל. עוד נטען שאת המפורט לעיל ביצע הנאשם כשהוא בגילופין.

בקשה זו עם כתב האישום הוגשו ביום 6.9.2010, לאחר שהנאשם אותר ונעצר. נימוקי הבקשה מדברים בעד עצמם ומיותר לחזור עליהם. עדות המתלוננת איננה עומדת בגפה אלא גם עדות השכן ששמע צעקות, דו"חות פעולה של שוטרים שהגיעו למקום, שוחחו עם המתלוננת. נטען שקמה לה כאן עילת מעצר של מסוכנות. למשיב הרשעה קודמת וכן מאסר על תנאי של 5 חודשים תלוי ועומד נגדו בר הפעלה במידה ויורשע.

בנסיבות אלו, עתרו לעוצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בפתח הדיון היום אמנם טען הסנגור המלומד כי הראיות בעייתיות, אך אמר שנוכח ההסכמה שהגיעו אליה ב"כ הצדדים, אין צורך להרחיב הדיון ואמנם שמעתי את ההסכמה אליה הגיעו מאת באת כוחה המלומדת של המבקשת.

האמת ניתנת להאמר, נדהמתי. אני יוצא מנקודת מוצא שמי שעומדת מאחורי הבקשה לא הגישה בקשת סרק ולא הבנתי מה השתנו הדברים. עיינתי בתיק החקירה עיין היטב. אינני סבור שהראיות בעייתיות מבלי שהתעלמתי משינוי עמדתה של המתלוננת. דווקא בשל כך סברתי שבתיק זה יש לנקוט גישה פטרנליסטית ולהגן על המתלוננת יותר מה שהיא מבקשת.

מוכרת התופעה של נשים מוכות שלאחר שמעזות להגיש תלונה ובמקרה דנן לא מיהרה לעשות כן, כעולה מחומר הראיות שלא אעמוד על בפרוטרוט ודומה כי תלונתה אמת ודווקא בשל כך יש להגן על נשים כאלה יותר מכל. לא הבנתי מה השתנה מבחינת עמדת התביעה. העובדה שהמתלוננת בינתיים ילדה אתמול? דווקא בשל כך יש להגן עליה ועל התינוק שנולד ביתר שאת.

מאסר על תנאי שתלוי ועומד כנגד הנאשם מרחף על ראשו גם היום. העובדה שלא אותר מאז יום האירוע 30.7.2010 במשך תקופה ארוכה, האם בשל כך פתע פתאום צריך לרוץ ולאפשר לו להיפגש עם המתלוננת? ממש לא הבנתי עמדת התביעה לחלוטין. לכאורה, יכולתי לומר מה זה עניינך. תן החלטה בהתאם להסכמה ואולם לא כך צריך לנהוג שופט עם מצפון ואחריות. כמובן שלא אעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, כפי שביקשה התביעה מלכתחילה בכתב וכפי שראוי היה לעניות דעתי לעשות בנסיבות העניין.

אם כך לכאורה נהג המשיב כלפי בת זוגתו לחיים בחודש השביעי להריונה, שאיים עליה לשבור את עמוד השדרה ולהפוך אותה לנכה, כשמאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו ולא הסתפק באלימות מילולית אלא גם פיזית, לא הבנתי מה השתנה כאן.

יחד עם זאת, אינני מוכן לשחרר את המשיב בתנאים כה קלים כפי שהגיעו הצדדים לידי כך ואין לי בעיה שיוגש ערר לבימ"ש מחוזי שבהסכמת התביעה יחזרו להסכמתם ובימ"ש המחוזי יחליט אם במקרה כזה יש להעמיד את המתלוננת בסכנה כפי שההסכמה אליה הגיעו ב"כ הצדדים משקפת.

בנסיבות העניין אני מחליט לשחרר את המשיב מן המעצר בתיק זה בערבות ובתנאים הבאים:

1. ימצא במעצר בית מלא 24 שעות ביממה בבית אמו שברחוב גדעון בן יואש 6/6 קרית גת ולא יצא מפתח הבית אלא על פי זימון לתחנת משטרה, לשרות המבחן או לבימ"ש.

2.יחתום על התחייבות עצמית ע"ס 50,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

3.אמו תחתום על ערבות צד ג' ע"ס 25,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

4.יופקד סך של 1,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

5.נאסר על המשיב ליצור קשר כלשהו במישרין או בעקיפין עם מי מעדי התביעה, לרבות עם המתלוננת.

בנסיבות העניין אבקש שיוגש על המשיב תסקיר מעצר, לו ניתן תוך 14 יום מהיום ולאחר שיוגש, ישלח לב"כ הצדדים ואחליט לאורו אם יש מקום לעיין מחדש בהחלטתי זו. אבקש משרות המבחן להתייחס הן למסוכנותו של המשיב, הן לשאלה אם יש מקום לאפשר לו להיפגש עם המתלוננת ואם כן, באלו תנאים ובפיקוח מי.

המזכירות תשלח עותק החלטתי זו בצרוף כתב האישום לשרות המבחן.

בשולי הדברים אני חוזר ואומר, אני יושב על מדין כ-20 שנה, לא זכור לי מקרה כזה שלא קיבלתי בקשה מוסכמת לשחרר בתנאים מן המעצר אלא החמרתי בתנאי השחרור ואולם הדבר מחוייב בנסיבות העניין לעניות דעתי ולאחר שלא הבנתי מה השתנה מעת הגשת הבקשה עד היום מלבד שהמשיבה בינתיים ילדה ואיננה בהריון אך הדבר אינו משנה מאומה מן האיום של המשיב שישבור לה את עמוד השדרה ויהפוך אותה לנכה.