מדינת ישראל נ' ליזמי(עציר)

החלטה

לפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

ההגנה אינה חולקת על קיומם של ראיות לכאורה, ועל המסוכנות הנובעת מהמשיב. לטעמה של ההגנה היה מקום לשקול להסתפק בחלופת מעצר.

בהחלטותיי הקודמות ציינתי כי קיים ספק רב אם ניתן לתת אמון במשיב.

ביום 17/1/2007 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים גזר דין כנגד המשיב בו הוא נידון, בין היתר, למאסר בפועל למשך 9 חודשים ולפסילת רישיון הנהיגה למשך 7 שנים, וזאת לאחר שהורשע בעבירות של הפקרה לאחר פגיעה ונהיגה בזמן פסילה.

במהלך תקופת הפסילה נתפס המשיב כאשר הוא מסיע ילדים ברכב הסעות. ברשות המשיב נמצאו רישיון נהיגה ותעודת זהות מזויפים. זיופם של מסמכים אלה מצביע לכאורה על כך שאין מדובר באירוע אקראי, אלא בתוכנית שהגה המשיב מראש לעסוק בהסעת ילדים תוך התעלמות בוטה מגזר דינו של בית המשפט המחוזי.

מעשיו אלו של המשיב העמידו בספק רב את האפשרות לתת אמון במשיב, לאחר שזה התעלם במצח נחושה מגזר דינו של בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מזייף רישיון נהיגה ותעודת זהות, עוסק בהסעה, ומסיע ילדים.

עם זאת, בטרם מתן החלטה, מצאתי לנכון לקבל את עמדת שירות המבחן.

בתסקיר המעצר מציין שירות המבחן כי הערכת הסיכון של המשיב הינה גבוהה.

משנתקבל תסקיר מעצר שלילי בעניינו של המשיב, אין מקום שבית המשפט יסטה מהאמור בתסקיר ויסתפק בחלופת מעצר.

איננו מוצא משקל של ממש לדבריו של המשיב לקצינת המבחן כי הוא אינו מעוניין להשתחרר למעצר בית מאחר והוא צפוי להישפט בעוד זמן קצר.

גם אילו ביקש המשיב להשתחרר לחלופת מעצר, הרי לאור כל האמור לעיל, לא ניתן להסתפק בחלופה.

מובן כי זכותו של המשיב להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה עומדת לו, אולם זאת כפופה לכללים הקבועים בדין ביחס לבקשה מעין זו.

המשיב מבקש לאפשר לו להשתתף בשמחת בר המצווה של בנו הקבועה ליום 30/6/2010.

משנדון המשיב למעצר עד תום ההליכים נתונה הסמכות לבחון את האפשרות לשחררו לחופשה לצורך השתתפות באירוע המשפחתי לשב"ס, בהתאם לכללים המקובלים אצלם. אומנם בית המשפט רשאי לאפשר למשיב לצאת לחופשה, אולם אין זה סביר שאדם שוחרר לחופשה שעה שנקבע על ידי בית המשפט כי נשקפת ממנו מסוכנות המחייבת את מעצרו (בש"פ 58742/02 אטיה נ' מדינת ישראל).

כפי שנקבע בבש"פ 58742/02, הזרם המרכזי בפסיקה של בית המשפט העליון הוא כי מן הראוי להותיר את שאלת מתן החופשה לעצור עד תום ההליכים לסמכות המנהלית של שלטונות בתי הסוהר. לשב"ס נתון שיקול הדעת באיזה דרך ניתן להבטיח את חופשתו של העציר באופן שלא יעמוד בסתירה להחלטת בית המשפט.

בהתחשב באירוע המשפחתי העומד לפני המשיב, חזקה על שב"ס כי יעשה כל מאמץ לאפשר את השתתפותו של המשיב באירוע, ולנוכח מועדו הקרוב של האירוע כי יבחן את בקשתו של המשיב ללא דיחוי, הכול בכפוף לכללים החלים בשב"ס.

סוף דבר – אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

ניתנה והודעה היום י"ז תמוז תש"ע, 29/06/2010 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט