מדינת ישראל נ' ליברמן

החלטה

1. החלטה זו עניינה בקשת המבקשת להתיר את פרסום קלטות חקירותיו המשיב 1, זאת במסגרת תיק זה אשר הסתיים בזיכויו.

הקלטות האמורות מהוות חלק מהתיעוד האסור בפרסום, כמפורט בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב – 2002 (ולהלן: חוק חקירת חשודים).

2.המבקשת הפנתה בבקשתה וכן בתגובתה לתגובת המשיבים, לחשיבות עקרון פומביות הדיון וכן לחשיבות הציבורית הנודעת לפרסום במקרה הנוכחי. חשיבות זו באה לידי ביטוי, לטענת המבקשת, בשל הצורך בדיון ענייני בסוגית זיכוי המשיב 1, אשר נועד לחזק את האמון במערכת אכיפת החוק, וכן בצורך בדיווח אקטואלי שיאפשר לציבור התרשמות ישירה מהדברים לצד חשיפת תמונה ברורה של הפרטים.

3. המשיב 1 הביע התנגדותו לבקשה, תוך שעמד על ההבדל הגדול הקיים בין פרסום תמליל חקירה לבין פרסום הקלטתה, וכן חשיבות זכות המשיב לפרטיות. המשיבה 2 הביעה התנגדותה לבקשה ואולם ציינה כי אם תתקבל הסכמת המשיב 1, תוך התחייבות המבקשת לציין כי השידור נעשה על פי הסכמה זו, תותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

4. סעיף 13 לחוק חקירת חשודים, קובע איסור גורף על פרסום קלטת המתעדת חקירה, באופן חזותי או קולי, זאת ללא רשות בית המשפט. סעיף זה משמש מגן לכבודם של נחקרים ולפרטיותם, כדברי המשנה לנשיאה ריבלין, תכליתו למנוע "הוצאת הנחקר מד' אמותיו של חדר החקירה אל כיכר השוק. היחשפות הנחקר, בתמונתו ובקולו, שקולה כמתן היתר לכול להציץ אל הנחקר ברגעי שפל ובזיון... ההגנה על כבוד האדם היא ערך עליון בשיטתנו החוקתית, היא מצויה בראש זכויות האדם המנויות בחוקי היסוד... " (ע"פ 5127/11 רשות השידור הישראלית – ערוץ 1 נ' רוני רון ואח', (10.10.2011), סעיף 6, להלן: ענין רון).

בנוסף, הוראת חוק זו מגינה על הפגיעה העלולה להגרם ליעילות חקירות המשטרה, בהרתיעה נקחרים מלשתף פעולה, זאת ביודעם שחקירה זו עלולה להתפרסם ברבים.

למול ערכים אלה, עומד עקרון פומביות הדיון, אשר זכה למעמד חוקתי בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה.

לפיכך, על בית המשפט לערוך איזון בין האינטרסים הנוגדים, זאת בהתאם למשקל שיש לתת לכל אחד מערכים אלה ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

טרם בחינת נסיבות המקרה שבפנינו, יש לשוב ולהדגיש כי "האיסור הוא הכלל וההיתר הוא היוצא מן הכלל" (ענין רון, סעיף 7).

5.בחינת המקרה הנוכחי בנסיבותיו, וכן תוך עיון בהנמקות המבקשת, מביא אותנו לדחות את הבקשה. לא מצאנו כיצד בפרסום קלטות החקירה יהא כדי להעמיק את הדיון הציבורי הענייני, ואף לחשוף תמונה ברורה של הפרטים. כפי שצוין בבקשה, תמלילי החקירה המלאים נחשפו לציבור. מדובר בתמלילים מפורטים המפרטים אף אנחות במהלך אמירה כזו או אחרת. מדובר בעובדה חשובה ובעלת משקל, במהלך מלאכת האיזון: "בעת עריכת האיזון המתבקש יביא בית המשפט בחשבון גם את העובדה שנפתחה בפני הציבור דרך חלופית לקבלת מידע – כדוגמת זו שנפתחה במקרה זה על ידי פרסום תמלילי החקירה..." (ענין רון, סעיף 7). גם אם ניתן לייחס משקל מסוים לטיעון המבקשת כאמור לעיל, הרי זה נסוג מפני משקלו של ערך פרטיות המשיב 1 וכבודו (ראו ע"פ 10994/08 מדינת ישראל נ' רון תורג'מן 14.5.2009, שם הותר פרסום הקלטות, פרסום אותו ביקש הנחקר בעצמו ומכאן שלא התקיים החשש לפגיעה בפרטיותו או בפרטיות אחרים).

המבקשת היפנתה לב"ש 91709/04 חברת החדשות נ' מדינת ישראל ושגב גונן, מחוזי ת"א, (7.6.2004). בדיון זה הסכים, למעשה, הנחקר למנגנון של סינון הקלטות שיפורסמו. ההתנגדות הנחרצת היתה מצד המדינה, התנגדות שנדחתה. לצד החלטה זו, ניתנו החלטות

בבתי המשפט המחוזיים, אשר דחו בקשות דומות (ראו כדוגמא ב"ש 92003/06, חדשות ערוץ 10 נ' מדינת ישראל ואסנת לאופר-אלון, (6.5.2007).

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. (החלטה זו ניתנת על דעת כל שופטי ההרכב).

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ד, 07 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: