מדינת ישראל נ' ליאור

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם על פי הודאתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תשע"א, 17/04/2011 במעמד הנוכחים.

נועה פראג לבוא, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שבחר להודות בעבירה של נהיגה בשכרות.

הנאשם נוהג ממרץ 2010 אין לחובתו הרשעות קודמות. הנאשם נהג חדש.

השכרות של הנאשם הינה מכוח סירובו להיבדק בבדיקת נשיפה.

התובעת עותרת לעונש של מאסר על תנאי, פסילה בפועל מעבר לשנתיים, פסילה על תנאי וקנס.

מנגד, מבקש הנאשם התחשבות ביהמ"ש בהודאה, בחרטה, באישיותו הנורמטיבית. בהתחייבותו שלא לשוב לסורו.

סעיף 39 א לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום שלא תפחת משנתיים ימים.

בנסיבות מיוחדות שתרשמנה, רשאי ביהמ"ש להורות על קיצור התקופה.

לא מצאתי נסיבות מיוחדות אלו לאור היותו של הנאשם נהג חדש, ומאחר ובשל סירובו לא ניתן לקבוע את רמת האלכוהול.

צודקת התובעת בטענתה כי כאשר נהג מסרב למסור בדיקת נשיפה, לא ניתן לאמוד כמות האלכוהול.

עם זאת, לא אמצה הדין עם הנאשם, לא אגזור עליו מעבר לפסילת המינימום, אתחשב בקנס בשל היותו חייל, ולא אגזור עליו מאסר מותנה על מנת שלא להכתים עתידו.

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 300 ש"ח או 3 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב- 3 תשלומים חודשים שווים ורצופים החל מיום 1.6.11.

במידה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולמו במועד, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים ימים. הפסילה ראשיתה ביום 12.2.11 מועד בו נפסל מנהלית.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.