מדינת ישראל נ' לטמן

פסק דין

ביום 2.1.12, הוריתי על זיכויה של הנאשמת מהעבירה שיוחסה לה בכתב האישום ולהלן נימוקי הזיכוי:

כנגד הנאשמת נרשמה ביום 24.2.10, הודעת קנס בגין היותה נוסעת במושב הקדמי ללא חגורת בטיחות (להלן – הדו"ח) , עבירה על תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה וביום 2.1.12, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העידה רס"ב דרורה סופר, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 24.2.10, בסמוך לשעה 08:45, נסעה הנאשמת ברכב בחולון בהגיעה לצומת הרחובות נחושת- השופטים, נצפתה על ידי העדה כאשר היא יושבת במושב הקדמי, ללא חגורת בטיחות.

העדה הורתה לנהג הרכב לעצור ורשמה מפי הנאשמת את הדברים הבאים:" אני הייתי עם חגורה" ומפי הנהג נרשם:" אני הייתי בלי חגורה".

הנאשמת העידה להגנתה ועל פי גרסתה הייתה חגורה כל העת. לדבריה, מי שהורה לרכב לעצור ושוחח עם הנהג בתחילה, היה מתנדב, שלא העיד בבית המשפט.

לגרסתה, עדת התביעה דרשה ממנה להציג תעודת זהות ופנתה אליה באופן בוטה.

נהג הרכב, בעלה של הנאשמת, העיד אף הוא ברוח דברים אלה ועמד בתוקף על כך שהנאשמת הייתה חגורה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, החסירה עדת התביעה עובדות מהותיות כגון: שם הרחוב בו נסע הרכב, כיווני נסיעה, מקום עמידתה, אופן עצירת הרכב - בהיעדרן, ייתכן ושגתה עדת התביעה בהתרשמותה מנסיבות המקרה.

המאשימה לא הביאה לעדות בבית המשפט את המתנדב שהיה לצד העדה, על אף שפרטיו נרשמו בדו"ח.

כעולה מעדות עדת התביעה, היה למתנדב חלק פעיל בזיהוי העבירה ועצירת הרכב והימנעותה של המאשימה, פועלת אף היא לטובת הנאשמת.

הנאשמת עמדה על גרסתה ועדותה, כמו גם עדות בעלה בבית המשפט, עשו עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשמת מחמת הספק.

ניתן היום, ז' טבת תשע"ב, 02 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: