מדינת ישראל נ' לושלסקי אלכסנדר

החלטה

1.הנאשם מגיש בקשה "להחזיר" רשיון נהיגה, הואיל וזה פוגע בפרנסתו.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של אי החלפת דיסקה יומית, תוך 24 שעות.

הנאשם לא התייצב, ולאור אי ההתייצבות ניתנו הכרעת דין וגזר דין בהיעדרו.

הבקשה איננה מנוסחת כבקשה לביטול הכרעת הדין וגזר הדין, אולם אתייחס אליה ככזו.

2.בבקשה הנאשם מבקש להחזיר לו את רשיון הנהיגה. נטען כי רשיון הנהיגה דרוש לו וזו העבודה היחידה בה הוא מסוגל לעבוד. ניתן להבין מהבקשה כי הנאשם טוען שלא היה ידוע לו על הדיון. עוד מבקש הנאשם לחלק את הקנס לתשלומים.

לבקשה לא צורף תצהיר.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין הצדקה להעדרות ואין חשש לעיוות דין.

3.שני תנאים, שאינם מצטברים, נדרשים לביטול פסק דין בהתאם לסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982. האחד – קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, והשני מניעת עיוות דין. ככל שאין חשש לעיוות דין, לא יבוטל פסק הדין, אלא אם קיימת סיבה מוצדקת להיעדרות. ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז'(6) 793, ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פד' לט'(3) 279, רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (2004) לא פורסם וע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם (2009), לא פורסם. אי התייצבות כמוה כהודאה ואין לומר כי כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק דין. כמו כן אין חובה לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין בנוכחות הצדדים (ראה רע"פ 9142/01 וע"פ 4808/08 דלעיל).

4.לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים לאור סעיף 130 (ח) וההלכות דלעיל לא מצאתי מקום להיעתר לה, למעט פריסת תשלומים שתעשה לפנים משורת הדין.

לא הובאה כל סיבה מוצדקת. הנאשם זומן כדין כפי העולה מההזמנה לדין בכתב האישום, אך לא התייצב לדיון.

הנאשם לא טוען כל טענה לעיוות דין. אינני מוצא כל עיוות דין או חשש לו.

5.לפנים משורת הדין, אני מורה כי הקנס אשר הוטל ישולם ב-4 תשלומים שווים, אשר הראשון בהם בתוך 30 יום מהיום.

אשר על כן, בכפוף לפריסת התשלומים, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ב, 05 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: