מדינת ישראל נ' לוינגר

נוכחים:

מטעם המבקשת: עו"ד אלפסי מפמ"צ

המשיב: אין הופעה

מטעם המשיב: עו"ד ברזני – אין הופעה

החלטה

זוהי בקשה לפסילה עד תום ההליכים.

כתב האישום

כנגד המשיב הוגש ביום 28/6/2009 כתב אישום המייחס לו, בין היתר, עבירה של גרם מוות ברשלנות, גרם נזק לרכוש ברשלנות ונהיגה במהירות מופרזת.

על פי כתב האישום נהג המשיב ברכב משטרתי ביום 23/8/2008, בסמוך לשעה 00:30, בכביש מספר 90, מכיוון –כללי- העיר טבריה לכיוון צומת צמח.

המשיב נהג את הרכב המשטרתי בהיותו מתנדב בתפקיד במשטרת ישראל (אור ירוק). המשיב נהג בקלות ראש וברשלנות וכן במהירות מופרזת, ללא תשומת לב לכביש ולמתרחש בו, ובקילומטר 144.2 פגע חזיתו של הרכב המשטרתי ודופנו הימני בהולכת רגל אופירה בן-אבו (להלן- "המנוחה"), אשר חצתה את הכביש משמאל לימין, כיוון נסיעת הרכב.

כתוצאה מן התאונה נהרגה המנוחה וכן ניזוק הרכב המשטרתי.

עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה זו לפסילתו של המשיב מלהחזיק ברשיון נהיגה עד לתום ההליכים.

טענות הצדדים

המבקשת טוענת בבקשתה כי בידיה ראויות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב הכוללות, בין היתר, הודעותיו בהן קושר את עצמו להתנהגות ולמעשים המיוחסים לו, עדויות עדי ראייה אשר נכחו בזירה בזמן התאונה, דו"חות של הבוחן אשר חקר את האירוע וכן סימנים וממצאים אובייקטיביים אשר נמצאו בזירת התאונה וברכב המעורב. המעשים החמורים המיוחסים למשיב מצביעים על מסוכנתו לציבור עוברי הדרך.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב.

לטענתו מדובר בכביש חשוך שאין בו צומת ואין לאן לחצות, לטענתו המנוחה אשר עבדה כקופאית בחוף היתה לבושה בבגדים שחורים והיא חצתה את הכביש בריצה כאילו מדובר במגרש משחקים. לטענתו מדובר בתאונת דרכים בלתי נמנעת.

המשיב מוסיף וטוען כי אין לו עבר תעבורתי. לטענתו ב- 21 הנשים האחרונות עבר עבירה אחת בלבד של שימוש בטלפון, כך שאף מעברו ניתן ללמוד כי הוא אינו מהווה סכנה לציבור.

בנוסף לכך טוען המשיב כי המבקשת השתהתה בהגשת כתב האישום והבקשה, וכי גם מן הטעם הזה אין להיעתר לבקשתה.

דיון

על פי לשון סעיף 46 ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א- 1961, עם הגשת כתב האישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסלתו מלהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בענינו. בית המשפט רשאי לא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.