מדינת ישראל נ' לוי

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעה שלא כדין בנסיבות בהן בתאריך 1.9.08 בשעות הבוקר ברח' שומרי החומות במודיעין הסיע הנאשם תושב אזור אשר לא היה רשוי להימצא בישראל.

במסגרת הסדר הטעון אליו הגיעו הצדדים עותרת התביעה להשית על הנאשם מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, קנס ושל"צ בהיקף של 80 שעות ואילו הסנגור מבקש להסתפק במאסר על תנאי, קנס ופסילה מותנית ולהימנע מהטלת צו של"צ.

שקלתי נסיבות הענין וטעוני באי כוח הצדדים כפי שהם מפורטים בפרוטוקול הדיון.

דיון:

ההלכות באשר לחומרה הגלומה בעבירות על חוק הכניסה לישראל ידועות.

בשורה של החלטות שיצאו מלפני בית המשפט העליון עמד בית המשפט על החומרה הגלומה בעבירות אלה וזאת תוך שהובהר כי כמובן שכל מקרה ידון לגופו.

ברע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מדינת ישראל תק-על 2009(2) 1255 עמד בית המשפט העליון מפי כב' השופט רובינשטיין על זכותה וחובתה של המדינה:

"לשמור על שעריה וגבולותיה מפני כניסת הזולת אליה ושהייתו בה שלא כחוק, והרי אלה זכות וחובה שעליהן לא יתכן חולק, בתחום הבטחוני ומעבר לו, לבין מציאות הנטועה במצב הגיאו –אסטרטגי של מדינת ישראל בשכנות לאוכלוסיה שמטעמים ידועים, שלא ניכנס אליהם, מצויה במצב סוציואקונומי בעייתי, ולא אחת במצוקת אבטלה ועוני....הבסיס הנורמטיבי הספציפי הוא עבירה לפי סעיף 12(19 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952...".

כבוד השופט רובינשטיין מבהיר באשר לחשיבות מניעת כניסת תושבי אזור אשר אינם רשויים להכנס:

"אמות מידה שנקבעו בפרשת אבו סאלם יפה כוחן, בחלקן, גם בענייננו; מחד גיסא משלא נתפוגג, כלשון בית המשפט שם, הסיכון הבטחוני, נוכח קיומו ואיומו הנמשך של הטרור, "שיקולי הרתעה - הרתעת היחיד והרתעת הרבים – עדיין שיקולים הם ממעלה עליונה".

באשר לדרגות החומרה הרי הן עפ"י החוק והן על פי הפסיקה חומרתן של עבירות ההסעה, ההעסקה וההלנה רבה מזו של עבירת השהיה שהרי עבירות ההסעה, ההלנה וההעסקה מהוות את הקרקע הפוריה עליה יצמחו העשבים השוטים של עבירות השהיה עם זאת ולמרות החומרה.

קיימת קשת רחבה של פסיקה וכל מקרה נדון לנסיבותיו.

ברגיל, מתבקש רכיב של עונש מאסר בפועל ולו גם בעבודות שירות.

לנאשם שלפני עומדות נסיבות מקלות אשר יש בהן כדי להביא למסקנה כי טוב עשתה המאשימה שלא עתרה במקרה זה לרכיב של מאסר ולו גם בעבודות שירות.

ראשית תצוין כמובן ההודיה אשר יש בה יסוד חשוב של קבלת הדין וכן חסכון בזמנו של הציבור ובזמנם של עדי התביעה.

זה המקום להבהיר כי ההודיה הופיעה כבר בהזדמנות הראשונה – בחקירה הראשונה במשטרה שם גם הביע הנאשם צער וכן הודה בהזדמנות הראשונה בבית המשפט.

עוד יצוין כי מדובר באדם שהוא נעדר עבר פלילי.

אומנם בשורה של החלטות שיפוטיות נקבע כי ברגיל אין בעצם עובדת העבר הנקי כשלעצמה כדי לשלול רכיב של מאסר בעבירות ההסעה, יחד עם זאת לצד כל אלה עומדות לימין הנאשם נסיבות נוספות.

ביניהן חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, העובדה שמדובר בהסעה של תושב זר אחד.