מדינת ישראל נ' לוי

הכרעת-דין

הנאשם מואשם בעבירה של אי-ציות לרמזור אדום בניגוד לתקנה 22(א) לת"ת לגבי אירוע מיום 4.1.10 שעה 11:29 צומת הרחובות שטמפפר-בר-כוכבא פתח-תקווה.

עד התביעה העיד על-פי הנסיבות המפורטות ב- ת/1 לפיהן כאשר עמד עם הניידת ברח' שטמפפר בנתיב שני מימין לכיוון מערב ולאחר שבחן את הרמזור הרחוק כיוון נסיעת הנאשם שנסע מבר-כוכבא צפון לכיוון שטמפפר מערב, זיהה שלאחר שהרמזור הרחוק כיוון נסיעת הנאשם התחלף לאדום, שהנאשם חוצה את קו העצירה באור אדום כאשר לראשונה ראה אותו 1 מ' לפני קו העצירה.

עד התביעה הדגיש בנסיבות כי ראה את הנאשם נוסע בנסיעה רצופה, שמר איתו על קשר-עין רצוף, עצר אותו, הסביר לו מהות הדו"ח ורשם את תגובתו: "לא למה? גמליאל, עזוב, עזוב אותנו, נכנסתי בצהוב, גמליאל בצהוב, בגלל הנוסע נעמדתי באדום, עכשיו יצאתי מהמוסך, תבוא לקראתי. פעם אחרת?" על דבריו אלו לא חתם. כמו-כן הגיש עד התביעה את התרשים ת/1 א לבית המשפט על-מנת להבהיר את כיוון הנסיעה ומיקום הרכבים.

בחקירה נגדית אישר כי נסע אחר רכב הנאשם לאחר שזיהה אותו מבצע את העבירה אך אינו זוכר באיזה אור דלק הרמזור בכיוון נסיעתו שלו והסביר כי יכול להיות גם באדום וכי זה מותר על-פי החוק (ע' 1 לפ').

בתשובה לשאלת הנאשם, האם יכול להיות שטעה משום שהוא נתן להולך רגל עם הליכון לחצות את מעבר החצייה, ענה עד התביעה כי לא טעה ואילו משאית היתה מסתירה לו את הרמזור הרחוק כיוון נסיעת הנאשם, לא היה רושם דו"ח. (ע' 2 ש' 7-8).

בתשובה לשאלה – אם הרשום בתגובת הנאשם אינו נכון, תשובת עד התביעה היתה: "כל מה שיצא מפיך נרשם ואילו היית רוצה להוסיף עוד מילים הייתי נותן לך ואם היית רוצה לרשום בכתב ידך הייתי נותן לך. אני לא יכול לנחש שהיית במוסך באותו יום" (ע' 2 ש' 12).

הנאשם בעדותו הנרגשת אישר את כיוון הנסיעה אך טען שעבר את קו העצירה באור ירוק, פנה ימינה, נעצר לפני מעבר החצייה, שם נתן להולך רגל עם הליכון לעבור והמתין עד שיסיים את המעבר ויתכן שאז התחלף הרמזור, לפתע שמע את עד התביעה אומר לו לעצור. עד התביעה ניגש אליו קיבל ממנו רשיון נהיגה, רשם את הדו"ח, לא התווכח ורק אמר לעד התביעה ניפגש בבית המשפט והכחיש את כל התגובה שנרשמה כביכול מפיו ב- ת/1.

בתשובה לשאלת בית המשפט טען שלא אמר כלום לעד התביעה משום שהוא מכיר אותו ולדעתו הוא טעה אך אינו טוען שיש לו אינטרס אישי נגדו וכי הוא לא טעה.

לאחר שבית המשפט הזהיר עצמו שמדובר בעדות עד יחיד אל מול עדות הנאשם, נותרה עדות עד התביעה אמינה על בית המשפט על כל פרטיה ובכלל זה התגובה שרשם מפי הנאשם.

האפשרות שהעלה הנאשם כי התגובה שנרשמה מפיו "הומצאה" מדמיונו של עד התביעה, נדחית ע"י בית המשפט.

לאור האמור עמדה התביעה בנטל ההוכחה במשפט פלילי והוכיחה במידה הנדרשת על-פי עדות עד התביעה האמינה על בית המשפט כאמור לעיל, כי בשעת וביום האירוע, הנאשם חצה את קו העצירה בניגוד לאור אדום מרח' בר-כוכבא צפון ימינה לכיוון שטמפפר מערב.

אשר על כן, מוצא בית המשפט הנאשם אשם ומרשיעו בעבירה בניגוד לתקנה 22(א) לת"ת אי-ציות לאור אדום, כאמור בכתב האישום שבפניי.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר תשע"ב, 11/03/2012 במעמד הנוכחים.

שלמה אטינגר נחשון, שופט

טיעונים לעונש

גזר - דין

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים לעונש, הרשעותיו הקודמות, ושקלתי נסיבותיו האישיות של הנאשם וותק הנהיגה, הריני גוזר את העונשים כדלקמן:

קנס כספי בסך 1,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתם. לתשלום תוך 45 יום.

בנוסף פסילת רשיון הנהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי ל 2 שנים.

ניתן היום, ‏יום ראשון י"ז אדר תשע"ב (‏11 מרץ 2012), במעמד הצדדים.