מדינת ישראל נ' לוי

בפני

שופט יצחק יצחק

הכרעת דין

א. מבוא

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת סחר בסמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בכך שביום 16.09.10, בשעה 01:05, בביתו של הנאשם, סחר הנאשם בסם מסוכן. הנאשם מכר לסוכנת משטרתית סמויה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 96.27 גר' נטו תמורת 2,800 ₪.

הראיות הוגשו בהסכמה מבלי שנשמעו עדים והנאשם בחר שלא להעיד כלל.

ב. השאלה שבמחלוקת:

האם מדובר בעבירת סחר בסמים כפי שטוענת התביעה או שמא בעבירת תיווך כפי שטוענת הסנגוריה?

ג. טענות התביעה:

ב"כ המאשימה מבקשת להרשיע הנאשם בעבירת סחר בסם וזאת בהסתמך על הדברים המפורטים להלן:

הנאשם הציע לסוכנת את עזרתו ברכישת פלטת חשיש בסך 2,800 ₪ . וזאת בתוך ביתו שלו.

הנאשם ערך שיחת טלפון שבסופה ולאחר מספר דקות מעטות הגיע אדם אשר מסר מחוץ לדלת את הסם לידי הנאשם, ומיד לאחר מכן נסגרה הדלת. לאחר סגירת הדלת מסר הנאשם את הסם לסוכנת ובהמשך בטרם עזבה הסוכנת את הדירה מסרה הסוכנת לנאשם סכום של 2,800 ₪. הכסף והסם היו בשליטת הנאשם.

הכחשתו הגורפת של הנאשם בחקירה והימנעותו מלהעיד בבית המשפט מחזקת את הראיות נגדו.

תנאי בסיסי לראייתו כמתווך גרידא הינו היותו איש ביניים, שפעילותו מתמקדת בהפגשת הצדדים. בעניינו הנאשם, הנאשם הוא זה שקיבל את הסם ולקח חלק ממשי בביצוע תוך כדי קיום מגע עם הסם והכסף.

לאחר מועד האירוע נשוא כתב האישום, הסוכנת ניסתה בהזדמנויות שונות ליצור קשר עם הנאשם ואמרה לו כי היא מעוניינת בסם נוסף אך הנאשם לא ביצע את העסקה משום שלנאשם לא היה באותו רגע סם. ואמר שיהיה עימה בקשר בערב.

ד. טענות הסנגוריה:

ב"כ הנאשם מבקשת לשכנע את בית המשפט, כי מנסיבות האירוע יש להרשיע את הנאשם בעבירת תיווך בסם ולא בעבירת סחר בסם. להלן תמצית טיעוני ב"כ הנאשם;

1. הסוכנת בהודעתה מיום 06.02.11, מציינת כי הנאשם מוכר לה כצרכן סמים ולא כסוחר סמים.

2. במועדים הרלוונטיים הנאשם היה צרכן סמים וביתו שימש מקום מפגש למשתמשים.

3. בין הצדדים נוצרה דינאמיקה של משתמשי סמים והנאשם החליט לעזור לסוכנת לרכוש סם (פרוטוקול הדיון מיום 01.02.12, עמוד 8, שורה 3). בהמשך לאותם הדברים מציינת ב"כ הנאשם, כי לא היה עניין של משא ומתן בנושא העלויות.