מדינת ישראל נ' לוי

החלטה

החלטה

1.זוהי בקשת הנאשם לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהיעדרו.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נסיעה במושב האחורי, מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות, בניגוד לתקנה 83ב (א) לתקנות התעבורה, וזאת בעקבות בקשתו להישפט.

הנאשם לא התייצב, ולאור אי ההתייצבות ניתנו הכרעת דין וגזר דין בהיעדרו.

2.בבקשה טוען המבקש כי לא קיבל את ההזמנה לדין למרות שלדבריו, "ככל הנראה שלחו לי מכתב".

לבקשה לא צורף תצהיר.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי ההזמנה לדין נשלחה לכתובת המבקש כפי שמופיעה בבקשתו להישפט.

3.שני תנאים, שאינם מצטברים, נדרשים לביטול פסק דין בהתאם לסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982. האחד – קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, והשני מניעת עיוות דין. ככל שאין חשש לעיוות דין, לא יבוטל פסק הדין, אלא אם קיימת סיבה מוצדקת להיעדרות. ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז'(6) 793, ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פד' לט'(3) 279, רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (2004) לא פורסם וע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם (2009), לא פורסם. אי התייצבות כמוה כהודאה ואין לומר כי כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק דין. כמו כן אין חובה לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין בנוכחות הצדדים (ראה רע"פ 9142/01 וע"פ 4808/08 דלעיל).

4.לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים לאור סעיף 130 (ח) וההלכות דלעיל לא מצאתי מקום להיעתר לה.

סיבה מוצדקת –

לא הובאה סיבה מוצדקת.

מדברי המבקש עולה ספק בדבר קבלת ההזמנה לדין לנוכח הודעתו לפיה "כנראה ששלחו לי מכתב אבל לא קיבלתי". כאמור לבקשה לא צורף תצהיר.

המאשימה הציגה אישור על משלוח דואר רשום לכתובת אשר ציין הנאשם בבקשה להשפט. משכך, קמה החזקה בדבר מסירה לנאשם.

טענת הנאשם הינה טענה כללית ואין בה כדי להקים סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות.

עיוות דין-

הנאשם אינו מעלה כל טענה לעיוות דין ואינני מוצא כל עיוות דין או חשש לו.

5.לפיכך אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ח חשון תשע"ב, 15 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: