מדינת ישראל נ' לוזון

הכרעת דין

1.העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום היא, כי בתאריך 24.08.2012 בשעה 01:32 בכביש 89 בנהריה, שעה שנהג את רכבו מכיוון מערב לכיוון מזרח מול בית חולים נהירה, כביש בו המהירות המירבית המותרת הינה 50 קמ"ש, נהג במהירות של 89 קמ"ש. עבירה בניגוד לתקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

2.האמצעי בו נמדדה מהירות נסיעתו של הנאשם, אליבא דגירסת התביעה, הינו מד מהירות ממלז מסוג ULTRA LYTE LRB LTI 20-20 (להלן:"ממל"ז") אשר הופעל ע"י רס"מ ורד שרית.

3.הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו וגרסתו של הנאשם בעת רישום הדו"ח ובעת מתן עדותו הייתה כדלקמן:

תגובתו בעת רישום הדו"ח היתה:

"אני לא נסעתי במהירות כזאת. איך עצרתי פה ונסעתי 94? לא יכול להיות".

בעדותו בביהמ"ש העיד הנאשם בעצמו ומסר את הדברים הבאים:

"אני נסעתי בנתיב הימני, כמה מטרים לפני הרמזור אותתי שמאלה ועברתי לנתיב השמאלי והיא היתה בניידת שלה בתוך תחנת האוטובוס היא והשוטר השני המתנדב היו באמצע הכביש והיא עוד 2 רכבים במקביל אליה. אז היא סימנה לי לעצור ועצרתי. איך אם הייתי במהירות כזאת איך עברתי מנתיב לנתיב ולעצור בעוד שאני יודע שהם שמה? עבדתי משמרת כנהג מונית.".

הנאשם ציין בפניי כי נסע בנתיב הימני בכביש 89 ועבר לפני הרמזור לנתיב השמאלי בעוד שהיו לפניו שני כלי רכב, וטען כי לא יכל לפתח מהירות של 94 כנטען על ידי התביעה.

עוד ציין הנאשם בפניי כי הוא עובד כנהג מונית אשר נוסע מדי יום בכביש 89 והוא יודע כי המהירות המותרת באותו כביש היא 50 קמ"ש. יוצא איפה כי המחלוקת בתיק זה הינה האם הרכב הנמדד הוא רכבו של הנאשם.

4.לאור ההלכה הפסוקה, ע"פ 5345/90 בראונשטיין נ' מ"י, פד"י מו(5) 40, כאשר מבקשת התביעה לבסס את ראיותיה להוכחת מהירות נהיגתו של הנאשם על התוצאה שנתקבלה באמצעות ממל"ז - עליה לעמוד בנטל ההוכחה בשלושה תחומים אלו הם:

א.על התביעה להוכיח, כי המכשיר, במקרה זה הממל"ז, הופעל על ידי שוטר מוסמך ומיומן.

ב.על התביעה להוכיח , כי הממל"ז פעל באופן תקין בשעת המדידה.

ג.על התביעה להוכיח, כי הממל"ז הופעל כראוי, בקטע כביש מתאים ובתנאים שבהם לא מתעורר כל ספק סביר, שמא התוצאה שנתקבלה בצג הממל"ז לא משקפת נכונה את מהירות נהיגתו של הנאשם.

5.כעת לשאלה, האם עמדה התביעה בנטל השיכנוע כנדרש במשפט פלילי ביחס לשלושת התחומים האמורים, התחומים יידונו אחד לאחד.

א.אשר להוכחה בדבר הכשרתו, הסמכתו ומיומנותו של מפעיל הממל"ז, היא עדת התביעה רס"מ ורד שרית, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, שעדת התביעה פעלה שעה שהפעילה את הממל"ז ומדדה את מהירות נסיעתו של הנאשם בהיותה מוכשרת, מוסמכת ומיומנת למלאכה זו. עדת התביעה העידה בפני באומרה, כי היא משרתת במשטרת התנועה נהריה, והוסמכה להפעיל מד מהירות לייזר, ממל"ז כבר משנת 2003 . העדה הציגה בפני ביהמ"ש את תעודת הסמכתה .

ב.אשר להוכחה בדבר היותו של הממל"ז עובר לשעת הפעלתו ומדידת מהירות נסיעתו של הנאשם תקין. גם בעניין זה, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר שהממל"ז היה תקין בשעת ההפעלה וזאת מן הטעמים הבאים:

1.עדת התביעה, רשמה בדו"ח ת/1 את הבדיקות שביצעה, הן לפני המשמרת והן בסיומה ומצאה כי המכשיר תקין.

2.העדה פירטה את הבדיקות אחת לאחת: בדיקה עצמית, בדיקת תצוגה תקינה, בדיקת תיאום ובדיקת כיול.

אשר על כן, הוכח לשביעות רצוני כי המכשיר היה תקין בעת הפעלתו.