מדינת ישראל נ' לוגסי(עציר) ואח'

החלטה (משיב 3)

בעקבות החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בעמ"ת 23974-07-10 הוגשו שני תסקירי מעצר ביחס למשיבים 1 ו- 3.

אשר למשיב 3 ציין שירות המבחן כי כלל הנתונים שהובאו בפניו מונעים ממנו לבוא בהמלצה לשחרר את המשיב.

ב"כ המשיב מבקש לנסות ולאתר חלופה אחרת מזו שהוצעה בפני שירות המבחן ולשם כך מבקש הוא דחייה.

מבלי לקבוע מסמרות ביחס להחלטת ביהמ"ש שתינתן בסופו של יום, ניתן לדחות את הדיון פעם נוספת על מנת ששירות המבחן יוכל להתייחס לחלופה אחרת שתוצע בפניו ע"י ב"כ המשיב.

אני דוחה את המשך הדיון בעניינו של משיב 3 ליום 22.8.10 שעה 09:30 בפני השופט התורן.

המזכירות תשלח העתק הפרוטוקול לשירות המבחן אשר יגיש תסקירו ליום הדיון.

ב"כ המשיב יפנה את החלופה המוצעת לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום ל' אב תש"ע, 10/08/2010 במעמד הנוכחים.

ערן קוטון, שופט

החלטה (משיב 1)

ביהמ"ש הורה על שחרור המשיב ביום 15.7.10 בתנאים שנקבעו על-ידו באותו מועד.

על החלטת השחרור הגישה המבקשת ערר ובדיון שהתקיים בביהמ"ש המחוזי בתאריך 16.7.10 ציין ב"כ המבקשת כי ראוי, בטרם תתקבל החלטה, לקבל תסקירי מ עצר בעניינם של שני המשיבים.

במהלך הדיון קיבלו המשיבים את הצעת ביהמ"ש המחוזי לקבל תסקיר מעצר מבלי לפגוע בכל טענה שהיא.

לאור החלטת ביהמ"ש המחוזי הוגשו תסקירי מעצר בעניינם של שני המשיבים.

שירות המבחן, כדרכו, עשה עבודתו נאמנה ולאחר שפגש במשיב ובמפקחות המוצעות התרשם כי מדובר בנשים המנהלות אורח חיים נורמטיבי, מבינות את משמעות התפקיד שהן לוקחות על עצמן, מודעות לציפיות מהן והשתיים התחייבו לדווח על כל הפרה.

שירות המבחן העריך כי אם משיב 1 ישוחרר יהיה מסוגל לשמור על התנאים המגבילים שיוטלו עליו. עוד נמסר כי מדובר בחלופה מרוחקת מסביבת ביצוע העבירה.

לאור כלל הנתונים המליץ שירות המבחן להורות על שחרור משיב 1 בצירוף איזוק אלקטרוני והעמדת משיב 1 בפיקוח מעצר של שירות המבחן לתקופה של 6 חודשים.

קראתי את החלטתו המפורטת של ביהמ"ש השלום מיום 15.7.10 ואת הדיון, לרבות ההחלטה, שניתנה בעקבות ההחלטה הראשונית.

כן קראתי את פרוטוקול הדיון שהתקיים בביהמ"ש המחוזי ביום 16.7.10 בעקבותיו הוגשו תסקירי המעצר.

לאחר שעיינתי בכלל הנתונים, סבור אני כי ניתן לאיין באופן ממשי את המסוכנות הרבה הרובצת לפתחו של משיב 1 ע"י שחרור והשגת תכלית המעצר בתנאים שפגיעתם בחירות המשיב פחותה, כמצוות הדין.