מדינת ישראל נ' לוגסי(עציר)

החלטה

לפני בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום לבית המשפט השלום בחיפה בגדרי ת"פ 473-03-10 המייחס לו עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה ממנו, בניגוד לסעיפים 413 ו' ו – 413 ד' (א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

האישום –

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 24.3.10 בסמוך לשעה 13:30 ברחוב חטיבת כרמלי 48 בחיפה, התפרץ המשיב לאוטובוס, פתח את דלת האוטובוס בכוח ונכנס לתוכו.

בנסיבות אלה גנב המשיב מתוך האוטובוס תיק יד שחור שהכיל מחשב נייד ועזב את המקום בכוונה לשלול את הרכוש שלילת קבע מבעליו.

טענות הצדדים –

המבקשת סבורה כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

כן סבורה המבקשת כי בדוננו קמה ביחס למשיב עילת מעצר המבוססת על הסיכון הרב הרובץ לפתחו נוכח מעשיו הנטענים ועברו הפלילי המכביד.

מנגד, טען ב"כ המשיב כל שניתן לטעון לטובת מרשו.

ב"כ המשיב הפנה אל סדקים וקשיים בתשתית הראייתית המבססת את האשמה, תשתית המעוגנת בגרסתה של עדת ראייה אחת שאינה נקייה מספקות. כן נטען, כי לא קמה בדוננו עילת מעצר נוכח המעשה המיוחס למשיב, המדבר בעבירת רכוש אשר אינה מקימה עילת מעצר נוכח תבחיני הפסיקה.

כך או כך, ביקש ב"כ המשיב לשחרר את מרשו לבית אימו בגדרי חלופת מעצר ולאפשר לו להגיע מידי יום לקבל טיפול רפואי בדמות נטילת תחליף סם.

אשר על כן נטלתי את תיק החקירה לעיוני.

דיון והכרעה –

עיון בתיק החקירה מגלה כי שוטרים הגיעו לרחוב חטיבת כרמלי בעקבות דיווח על אדם שגנב מחשב נישא.

בהגיעם נמסר להם שהגנב נכנס לבנין מס' 41. המחשב אותר קודם לכן בבנין מס' 43.

אחד השוטרים הבחין במשיב שהתאים לתיאור אותו מסרו אנשים שהתקהלו במקום, שוטר שני ציין כי אדם מבין המתקהלים הצביע על המשיב שהסתתר בבנין מס' 41 והמשיב החל לנוס. אחד השוטרים הדביק את המשיב אשר החזיק בקבוק בירה בידו ומפיו נדף ריח חריף של אלכוהול.

המשיב אמר כי לא ברח אלא ירד לשתות בירה. בכיס מכנסיו אותרו שתי כפפות גומי.

למרות ששני השוטרים דיווחו בדו"חות שערכו כי היתה התקהלות במקום, לסופו של יום נחקרו שני אנשים בלבד פרט למשיב, נהג האוטובוס (להלן: "הנהג") ועדת ראייה (להלן: "העדה").

כל אחד מהמוזכרים לעיל נחקר פעמיים.