מדינת ישראל נ' לברנוב(עציר)

גזר – דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות כמתואר בכתב האישום המתוקן.

בהתאם לעובדות אלה, נהג הנאשם ביום 15.6.13 ברכב פרטי בעיר באר שבע כאשר לצדו אדם נוסף.

עת נהג הנאשם באותו הרכב, היה הוא תחת השפעת משקה משכר, היה הוא פסול מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה ונהג הוא במהירות של 82 קמ"ש (כמהירות מינימום) במקום בו המהירות המכסימאלית המותרת היא 50 קמ"ש.

עת נהג הנאשם כמתואר לעיל את רכבו בקלות ראש, סטה הוא מנתיב נסיעתו לימין הדרך, עלה על מדרכה, סטה שוב שמאלה לעבר הנתיב הנגדי והתנגש ברכב פרטי אחר אשר חנה בצד הכביש.

באותו הרכב אשר נפגע ישב אדם בגיר (סרגיי אלכסנדר) ובנו בן השנתיים וחצי.

כתוצאה מהתאונה, נפצע חבלות של ממש מר גולדין גנאדי (אשר ישב לצד הנאשם ברכבו).

המדובר בחבלות קשות הכוללות שברים באגן אשר חייבו אשפוז.

כמו כן נחבל קלות מר סרגיי אלכסנר (יושב הרכב השני) וניזוקו כלי הרכב המעורבים.

לאחר שגרם לתאונה, ואף שבתאונה נחבלו בני אדם כמתואר לעיל, יצא הנאשם מהרכב ונמלט מהמקום רגלית, לא עמד על תוצאות התאונה ולא הזעיק למקום עזרה.

בכך הפקיר הנאשם אדם לאחר פגיעה בו.

בהתאם לטיעוני הצדדים בפני, הושם הנאשם לאחר התאונה בתנאי מעצר ולמעשה מיום התאונה ועד היום מצוי הוא מאחורי סורג ובריח מבלי שהותרה בעניינו כל חלופה המאיינת מסוכנות.

הצדדים בפרשה זו טענו בפני באריכות לעונש וטיעוניהם מדברים בעד עצמם.

כל אחד מהצדדים לתיק הפנה לפסיקה רלוונטית התומכת לשיטתו בטיעוניו וניכר כי קיים פער גדול בין עמדתה העונשית של המדינה העותרת לשנים ארוכות של מאסר ובין עמדתו של ב"כ הנאשם המבקש להסתפק בתקופת מאסר קצרה.

לצורך קביעת הענישה בפרשה מורכבת וחמורה זו, יש לבחון ולבודד ראשית את מתחם הענישה הרלוונטי ורק לאחר מכן יוכל בית המשפט לצקת לתוך המתחם הנוהג את מכלול הנסיבות הספציפיות, זאת כדי לתת מענה לשאלה, האם מצויה הענישה הראויה בתוך המתחם הנוהג או שמתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות סטייה ממתחם זה.

טרם אגיע לקביעת המתחם לפרשה זו, יש להבין את מבנה החוק החדש ביחס לעבירת ההפקרה, חוק אשר עבר תיקון ושינוי מהותי לאחרונה (חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 101), התשע"ב-2011, ס"ח 2319, 9.11.11).

הוראות החוק תוקנו באופן הבא:

"64א. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים. (ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים."

עולה כי המחוקק בנה מדרג של שלושה מצבים: הפקרה ברשלנות, הפקרה במודעות והפקרה בנסיבות מחמירות.