מדינת ישראל נ' לברון

בפני

כב' השופט אהרן האוזרמן

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 24.03.11 הודעת תשלום קנס, בגין אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים את חצייתו על גבי מעבר חצייה בבטחה, זאת בניגוד לתקנה 67 (א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 15.02.2012 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העיד השוטר כפיר חולי מאת"ן יפתח, שערך הודעת תשלום קנס (ת/1).

ואלו העובדות הרלוונטיות לביצוע העבירה על פי גרסת המאשימה:

ביום 24.03.2011 בסמוך לשעה 10:15 נהג הנאשם מונית, בת"א, ברחוב דרך יפו, ממזרח למערב, והתקרב סמוך לרחוב מרכולת. במקום מיד אחרי הצומת מעבר חצייה המסומן לרוחב הכביש.

נטען כנגד הנאשם כי בעת שהתקרב למעבר החצייה כאמור, לא אפשר להולכת רגל שחצתה אותה עת על גבי המעבר להשלים את חצייתה בבטחה, בכך שלא עצר את רכבו לפני מעבר החצייה, עבר על מעבר החצייה והולכת הרגל ששהתה באזור הפס השישי מבין 11 פסים במעבר החצייה, נאלצה לעצור בפתאומיות ולהפסיק את חצייתה.

הנאשם כפר בעבירה.

במעמד קבלת הדו"ח נרשמה תגובתו - "לא היה כלום לא מעבר חצייה בכלל".

בישיבת ההקראה כפר הנאשם וטען כי - "לא היה הולך רגל בכלל, השוטר התבלבל"

בישיבת ההוכחות טען בפני הנאשם כי השוטר שהתייצב אינו השוטר שרשם לו את הדו"ח. לטענתו היו במקום 2 שוטרים, והשוטר שהופיע לא זכור לו כלל מהמקום.

בנוסף טוען הנאשם לגופו של אישום כי – "לא היה שום הולך רגל ולא היה כלום" וכי מעבר החצייה היה דהוי ולא ברור, ולראייה נצבע מחדש ע"י העריה זמן קצר אחר כך.

העיד בפני עד התביעה והעיד הנאשם ופרס בהרחבה את גרסתו.

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם, שמעתי את עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

1.       עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות העבירה, כפי שעולה מהדו"ח שרשם תוך התייחסות לכל רכיבי העבירה, כולל מקום עמידתו בצומת, מסלול נסיעת הנאשם, מיקום הולכת הרגל ומסלול חצייתה, ומכלול העובדות הרלוונטיות לאישום.

2.       עדותו של עד התביעה בביהמ"ש הייתה עניינית, בהירה, עקבית ואף לא נסתרה בחקירה נגדית על ידי הנאשם. הנסיבות המיוחדות של המקרה כפי שרשם השוטר בדו"ח מפורטות ומתארות את כל יסודות העבירה.

3. גרסת הנאשם לקתה באי דיוק ובסתירות. בתגובתו הראשונית טען הנאשם כי במקום אין מעבר חצייה, בהמשך טען כי מעבר החצייה לא סומן באופן ברור וכי לראייה נצבע מחדש זמן קצר אחרי כן. ואולם, בחקירה נגדית אישר הנאשם כי הוא מכיר את המקום היטב ויודע כי יש שם מעברי חצייה.

4. הנאשם מאשר כי הוא מכיר את המקום היטב. על פי עדותו הוא נוסע במקום בכל בוקר בשעה 07:30 כדי לאסוף נוסעים ולדבריו הוא מבחין בכל בוקר בניידת העומדת במקום באופן קבוע.