מדינת ישראל נ' לאופילד

החלטה

1.בפניי בקשה דחופה מטעם המאשימה להורות על עיכוב יציאה מן הארץ של הנאשם, זאת כאשר נטען בבקשה כי הוטלו על הנאשם עונשים של פסילת רישיון נהיגה, פסילה מותנית וקנס כספי, בגזר דין מיום 16.02.2011 שניתן בפניו.

2.נטען בבקשה כי המדובר בתייר בארץ והגם שאפשר שמדובר במי שנוהג להגיע לארץ באופן תדיר, עדיין ספק אם גזר הדין ימומש וכי הקנס טרם שולם וספק אם ישולם, מתוך כך מבוקש להורות על עיכוב יציאתו של הנאשם את הארץ, כאשר העיכוב יבוטל בכפוף לתשלום מלוא סכום הקנס.

3.לא מצאתי כי מן הראוי להיעתר לבקשה.

4.הנאשם הפקיד את רישיונו במועד גזר הדין והרישיון מצוי בתיק בית המשפט. כמו כן על פי גזר הדין הוטל עליו קנס בסך של 3,000 ₪ אותו עליו לשלם בתוך 90 יום לצד עונש של פסילה בפועל ופסילה מותנית. טרם חלף המועד לתשלום.

5.בשעה שטרם חלף המועד האחרון לתשלום, הרי שההנחה היא שהנאשם מקיים את גזר הדין ככתבו וכלשונו. היה ולא יעשה כן, תהא רשאית המאשימה לנקוט באמצעים מתאימים לגביית הקנס.

6.עיכוב יציאה מן הארץ של אדם אשר מרכז חייו אינו בישראל, הינו סעד דרקוני הפוגע בזכות יסוד של אדם ובמצב דברים זה, לשיטתי, אינו ראוי ואינו מתאים בנסיבות תיק זה.

יתרה מכך, ניתן לומר כי הבקשה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואף מטעם זה בלבד, דין הבקשה להדחות.

7.אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ג אדר א תשע"א, 17 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: