מדינת ישראל נ' כרסנטי(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג- 1973.

עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר, כי בתאריך 1.10.10 בשעה 20:40 או בסמוך לכך, החזיק הנאשם בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 200.33 גרם נטו, המחולק ל- 3 אריזות, שלא לצריכה עצמית.

טיעונים לעונש מטעם התביעה:

התביעה הדגישה את חומרת העבירה שבה הורשע הנאשם.

התביעה טענה כי היא מתקשה לקבל את המלצת שירות המבחן לאפשר לנאשם ענישה טיפולית בצורת מבחן למשך 18 חודשים. לנאשם ניתנו בעבר הזדמנויות בדמות של צווי מבחן והוא לא ניצל הזדמנויות אלה.

התביעה עתרה להטלת ענישה מרתיעה, אשר תכלול מאסר מאחורי סורג ובריח וטיפול מתאים לגמילה מסמים, פסילת רישיון וקנס.

טיעונים לעונש מטעם ההגנה:

ב"כ הנאשם ביקשה להתחשב בגילו של הנאשם וטענה כי עד שנת 2004 היה הנאשם מכור לסמים. משנת 2004 הנאשם לא חזר וביצע עבירות סמים. בשנת 2007 פנה למרכז מאמ"ץ באופן יזום וביקש להיגמל מסמים.

ב"כ הנאשם ביקשה להתחשב בכך שהנאשם נקי מסמים והפנתה את בית המשפט לאמור בתסקיר שירות המבחן.

ב"כ הנאשם ביקשה להתחשב בכך שהנאשם היה עצור במשך 7 ימים, לאחר מכן שהה במעצר בית באיזוק אלקטרוני במשך 3 חודשים ועמד בתנאים.

ב"כ הנאשם ביקשה לנקוט בענישה שיקומית טיפולית, על מנת לא לקטוע את ההליך הטיפולי שבו החל הנאשם.

ב"כ הנאשם ביקשה להורות על הארכת תקופת צו הפיקוח שתהא כחרב התלויה על צווארו.

דברי הנאשם :

הנאשם הביע חרטה על מעשיו וטען שהוא מטופל במרכז מאמ"ץ מזה 7 שנים. הנאשם טען כי הסם היה במקום לא נגיש וכי הוא שכח כי הוא הוסתר במקום.

הנאשם טען כי הוא צריך את רישיון הנהיגה על מנת להסיע את אביו שלא יכול לנהוג בלילה.

דיון:

העבירה שבה הורשע הנאשם הינה עבירה חמורה. הנאשם החזיק בביתו סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בכמות של 200  גרם כאשר הוא מחולק לשלוש אריזות.

הנאשם טען בבית המשפט, כי הוא עבר הליך גמילה ושיקום וכי הוא מטופל במרכז מאמ"ץ. נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן. הנאשם כבן 44 שנה, מתקיים מקצבת ביטוח לאומי לצד עבודות מזדמנות שביצע בשנה האחרונה.