מדינת ישראל נ' כרסנטי(עציר)

החלטה

1.בתאריך 23/05/10 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק נגד המתלונן המשמש כשופט בבית משפט השלום בנצרת ואשר דן בעבר בענייניו של המשיב.

על פי כתב האישום, ביום שבת 15/05/10 בשעות הצהריים סמוך לשעה 15:30, התקשר המשיב לטלפון הנייד של המתלונן והשאיר במשיבון הודעה לפיה מתבקש המתלונן להתקשר באופן דחוף אל "שחר". בעקבות זאת, התקשר המתלונן אל המספר שהושאר במשיבון, המשיב השיב לשיחה, הזדהה בשם "שחר" ואיים על השופט: "אני בהתמוטטות נפשית, אני בא אלייך, אני אראה לך". המתלונן ניתן מיד את השיחה.

בשעה 15:40, כך על פי כתב האישום, התקשר המשיב שוב אל הטלפון הנייד של המתלונן, הפעם מטלפון אחר, בשיחה זו עיוות המשיב את קולו ואיים על המתלונן במילים: "אני אגיע אלייך עד ליום שני". גם הפעם ניתק המתלונן באופן מיידי את השיחה. כעבור דקה התקשר המשיב הפעם ממספר חסוי, עוד פעמיים, למכשיר הטלפון הנייד של המתלונן אך המתלונן לא ענה לשיחות אלה.

איומי המשיב כמפורט לעיל והעובדה כי נעשו ביום שבת בביתו של המתלונן זרעו אצל המתלונן ובקרב בני משפחתו בהלה ופחד רב.

במעשיו אלה, כך על פי כתב האישום איים המשיב על המתלונן בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב וזאת בכוונה להפחיד את האדם או להקליטו.

כמו כן השתמש המשיב באמצעות מתקן המיועד להעברת שיחות טלפון באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה, או להרגיז שלא כדין.

2.בד בבד הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

לטענת המבקשת קיימות ראיות לכאורה טובות מאוד להוכחת המיוחס למשיב בעובדות כתב האישום, לרבות עדות המתלונן, הודאת המשיב הקושר עצמו לקיומן של השיחות ולתוכנן, פלטי מחקר תקשורת ועוד.

לטענת המבקשת אין צורך להכביר מילים אודות המסוכנות הטבועה, הנלמדת ממי שמבקש לאיים על שלטון החוק והמשפט ולהלך אימים על שופט אשר דן בעבר בעניין המשיב.

מסוכנות המשיב מנגד מעברו הפלילי העשיר והמכביד המשובץ עבירות דומות באופיין ובמהותן לעבירות נשוא תיק זה ולעבירות אלימות, היזק לרכוש, סמים ועוד.

נגד המשיב תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה בן 4 חודשים אשר לא היה בו כדי להרתיע את המשיב מלבצע עבירות נוספות ומכאן, מסוכנותו הרבה לשלום הציבור ובטחונו בכלל, וקיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של המתלונן בפרט ואת בטחון הציבור בכלל.

נוכח הצהרת המשיב כי הוא מתכוון לעזוב את הארץ לבלי שוב מתקיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב יביא לשיבוש מהלכי משפט ולהתחמקות מהליכי שפיטה.

נוכח העובדה כי העבירות בוצעו באמצעות מכשיר טלפון - הרי אין כל חלופת מעצר הרמטית ככל שתהא כדי למנוע הישנות עבירות אלה בשל קלות ביצוען והאפשרות לבצען מתוך כל בית.

לפיכך לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ו/או תנאי שחרור שפגיעתם בחירות המשיב פחותה.

לפיכך, ביקשה המב3קשת להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

3.יצוין כי כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בנצרת אך נוכח זהותו של המתלונן המשמש כאמור שופט באותו בית משפט, הורתה נשיאת בית המשפט העליון על העברת התיק לבית משפט השלום בחיפה וזאת בתאריך 24/05/10.

באותו מועד קיבלתי את התיקים – הן תיק המ"ת והן תיק הת"פ וקבעתי אותם ליום 01/06/10 בשים לב לעובדה כי המשיב שוהה במעצר מאז יום 16/05/10 ומעצרו הוארך עד החלטה אחרת על ידי כב' השופטת שטרית בדיון שהתקיים בפניה בתאריך 23/05/10.

בדיון זה ובהסכמת הצדדים הופנה המשיב לבדיקה פסיכיאטרית לקבלת חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי.

4.בתאריך 01/06/10 הוגשה בקשה דחופה ומוסכמת לדחיית מועד הדיון על ידי ב"כ המשיב וזאת במסגרת תיק הת"פ 33973-05-10 וזאת לצורך הארכת תקופת ההסתכלות וגיבוש חוות דעת אודות המשיב על ידי הפסיכיאטר המחוזי.