מדינת ישראל נ' כריים(עציר) ואח'

החלטה

1.השתלשלותו של תיק זה ברורה, זכורה לי היטב, הודאת הנאשם ניתנה תוך מודעות ברורה לאשר הוא מודה בו, לאשר נמחק ולהסדר העונשי.

2.הנני משוכנע עתה כפי שהייתי משוכנע אז כי המדובר בהודאה מודעת ומושכלת.

3.על כן, לא מצאתי כל מקום לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו.

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.

מוקי לנדמן, שופט

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם כלהלן:

נאשם 1 – חמש עבירות של סחר בסם.

נאשם 2 – עבירה של סחר בסם וכן בפריצה לרכב, גניבה מרכב, היזק במזיד לרכב, ניסיון שיבוש מהלכי משפט וניסיון להשמדת ראיה.

כתב האישום נשוא התיק העיקרי מתייחס לסחר בסם לסוכן משטרתי, כשבמסגרת פרשת סוכן זה, הוגשו כתבי אישום רבים. התיק שבפני היה התיק הראשון שהחל להשמע בעניינו של הסוכן, נחקר מפעילו של הסוכן והחל להחקר הסוכן עצמו ובשלב כלשהו, נדברו הצדדים ביניהם והגיעו להסדר סגור לגבי מרבית רכיבי הענישה, למעט נושא החילוט, הקנס והפסילה.

להסדר אליו הגיעו הצדדים הייתה חשיבות רבה גם בעניין הנאשמים וגם מנקודת מבטה של התביעה, שכן בעצם הסדר זה קבע רף ענישה מסוים שסלל את הדרך לסיומם של רוב רובם של התיקים האחרים בפרשה.

חשוב להדגיש כי נאשם 2 הבהיר מהיום בו גובש ההסדר, ושב והבהיר היום, כי מבחינתו הנושא החשוב ביותר הוא נושא פסילת הרישיון והגם שבחלק ניכר מהתיקים הוריתי על פסילת רישיון לתקופה מסוימת, הרי בהתחשב בכל המכלול, אסתפק לגבי נאשם זה בפסילת רישיון על תנאי בלבד.

לנושא החילוט, אין ספק שיש מקום לחילוט הפלאפון של נאשם 1 כמו גם הכספים שנתפסו ברשותו של נאשם 2. המחלוקת המרכזית שבין הצדדים נגעה לשני הרכבים שנתפסו ברשות הנאשם 2.

לענין הBMW – שוכנעתי שיש מקום לחילוטו מאחר ושימש לביצוע העבירה כעולה מהמסמכים שבפני. אמנם הוא רשום על שם מר זיאד חמאד, אחיו של הנאשם, אולם סעיף 36ג(א) לפקודת הסמים קובע כי בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש ששימש כאמצעי לביצוע העבירה, אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש, שהרכוש שימש לעבירה שלא בידיעתו. ניכר במפורש מעדותו של זיאד כי הגם שהינו רשום כבעלים, אין לו רישיון, והבעלים בפועל הוא אחיו זיאד, שכלל לא העיד בפני. בנסיבות אלו, כאשר הנטל על פי סעיף זה לסתור את החזקה הנקובה בסעיף 36א' מוטלת על הבעלים, אני מורה על חילוטו.

לעניין ה- קימקו- מאחר והוא לא שימש לביצוע העבירה, נרכש סמוך למעצרו של הנאשם ולכאורה, עולה כי הנאשם עבד באופן מסודר כעולה מתלושי השכר שהוצגו לי, לא מצאתי מקום לחלטו.

לפיכך הנני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1:

א.מאסר לתקופה של 26 חודשים, החל מיום מעצרו 18.10.09.

ב.מאסר למשך 10 חודשים, ואולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.

ג.קנס כספי ע"ס 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו.