מדינת ישראל נ' כנעאן(עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

המשיב הינו אחד מבין שבעה נאשמים, נגדם הוגש כתב אישום על רקע מאבקים בלתי פוסקים בין שתי משפחות, מאבקים אשר כללו מעשי אלימות למיניהם.

בקליפת האגוז נטען ,כי משפחות סלאמה ועמר צהובות זו לזו לאורך שנים. האיבה בין המשפחות הולידה מעשה רצח וירי.

נטען כלפי הנאשמים כולם ובכללם המשיב כי קשרו קשר לנקום ולפגוע בדרכים שונות בבני משפחת עמר, כפעולת נקם על אירוע ירי בתחילת שנת 2011 בו נפצע אחמד סלאמה שהינו נאשם 1 בכתב האישום.

האישומים המיוחסים למשיב הינם השלישי והרביעי.

האישום השלישי מספר על קשירת קשר לפגוע במי מבני משפחת עמר אשר עבדו במשתלה אשר בבעלותם הסמוכה לצומת הכפר הירוק. ביום 2.1.12, סמוך לשעה 22:50 הגיעו נאשם 2 והמשיב למקום, נאשם 2 קילל את המתלוננים ועזב את המקום. זמן קצר לאחר מכן, הגיעו השניים או מי מטעמם למשתלה ואחד מבני החבורה ירה מספר יריות לעבר המתלוננים, יריות שגרמו לנזק לכלי רכב ולאדניות. בסמוך לאחר מכן, התקשרו נאשם 2 והמשיב מספר פעמים למשתלה ואמרו למתלוננים "אתה רוצה להמשיך עוד או שאתה שבע?" "ראיתם, קיבלתם את המתנה".

על אלה יוחסו למשיב ביחד עם נאשמים 1-3 עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת נשק, היזק לרכוש בזדון ואיומים, עבירות על פי הסעיפים 329(2), 144(א), 452 ו-192 הכל לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

דיון

ב"כ המשיב טען לאישום זה בשפה רפה. אין מחלוקת כי המשיב ומשפחת סלאמה מכירים זה את זה. המשיב גר בעבר אצל משפחת סלאמה בשכירות במקום מושבם בג'לג'וליה.

מחקרי תקשורת הוכיחו כי שיחות מהטלפון הנייד של המשיב בוצעו למשתלה ביום הירי (ראה דו"ח מחקר תקשורת של רס"מ סוחו מיום 9.12.12). יצוין כי המשיב הכחיש מכל וכל התקשרויות כלשהן למשתלה. כך למשל ראה הודעתו מיום 25.6.13 שעה 11:00. כן אוכן המשיב באזור המשתלה ביום ובשעה הנטענים באישום (ראה לעניין זה דו"ח של רס"מ סוחו מיום 23.6.13).

לטיעון ב"כ המשיב כי אפשר שזה התקשר למשתלה על מנת להזמין פרחים, אין על מה לסמוך. המשיב לא טרח לנפק הסבר זב בחקירותיו.

היפוכו של דבר כמאמר התובעת, מדובר בצירוף שהוא יותר ממקרי שהמשיב שהדיר רגליו מהאזור במשך חודשים ארוכים מצא עצמו במקום דווקא בשעת האירוע.

עוד יש להדגיש כי בחקירותיו במשטרה עשה המשיב שימוש סלקטיבי בזכות השתיקה. מקום בו הוטחו בפניו ממצאים מפלילים, הוא העדיף למלא פיו מים.

אשר על כן, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה לאישום השלישי.

האישום הרביעי מספר על קשירת קשר לרצח וניסיון לשידול לרצח.

נטען כי אחד בשם מחריק פגש באופן אקראי מי מבני משפחת סלאמה – נאשם 2 - אשר השתתף עימו בקורס נהיגה מונעת. לאחר שהתברר לנאשם 2 כי מחריק מכיר את איימן עמר הוא הציע לו כסף ואקדח תמורת הבאת איימן למקום בו יוכלו הנאשמים לפגוע באיימן.

מפגש נערך בין מחריק לבין בני משפחת סלאמה, בו נכח גם המשיב. במהלך המפגש הניחו הנאשמים על השולחן אקדח וסכום כסף בסך 40,000 ₪ תמורת הבאת איימן עמר בתואנות שווא לג'לג'וליה שם יוכלו לרצוח אותו. בתום המפגש דיווח מחריק לאיימן עמר, אותו הכיר זה מכבר, אודות הקשר שנרקם נגדו.

לאחר המפגש שהיה ביום 15.11.12 שוחח נאשם 2 פעמים רבות עם מחריק בטלפון בניסיון להוציא לפועל את התוכנית. כמו כן, פנה נאשם 2 למחריק על מנת שיבדוק עבורו מיקומה המדויק של מכוניתו של אחד מבני משפחת עמר.

על אלה יוחסו למשיב, ביחד עם האחרים, עבירות על פי הסעיפים 499(א)(1) ו-33(1), 300 ו-29 לחוק.