מדינת ישראל נ' כליף

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מרשיעה אותו בעבירה של זיוף בכוונה לקבל דבר שלא בנסיבות מחמירות, על פי סעיף 418 אמצע לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ניתנה והודעה היום ז' שבט תשע"א, 12/01/2011 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של זיוף בכוונה לקבל דבר, על כך שזייף מסמך בנקאי המעיד על העברת סכום כסף בסך 2000 ₪ לחברה ממנה שכר דירה באופן שיחזה כאילו שכר הדירה עבור אותו חודש שולם, בכוונה לקבל ארכה של מס' ימים בתשלום חוב שכר הדירה.

בהמשך, משקיבל דיווח מנציג החברה, כי התשלום לא הועבר בפועל, הפקיד את התשלום.

אישור שהתקבל מהחברה מלמד כי מדובר במעידה כי במשך 3 שנים בהם מתגורר הנאשם בדירה שבבעלות החברה, הוא משלם את שכר הדירה במועד.

הנאשם הביע חרטה עמוקה על מעשיו, אותם הוא הסביר כטעות בשיקול דעת עקב קושי נקודתי בתשלום שכר הדירה באותו חודש והחשש שיפונה ממנה.

אומנם אין בהסבריו של הנאשם כדי להצדיק את מעשיו, אך לא ניתן להתעלם מכך שמדובר במעידה שאינה מעידה על התנהלותו בד"כ. לפיכך, אשקול זאת לכף זכות לנאשם.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי למשך חודשיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירה בה הורשע במשך 3 שנים מהיום.

2.הנאשם ישלם קנס בסך 500 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד לתאריך 1.3.11.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ז' שבט תשע"א, 12/01/2011 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת

אליה.

הוקלד על ידי: אליה הלפרין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: