מדינת ישראל נ' כלב

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה ביום 10.5.10, הודעת קנס בגין עצירה המפריעה לתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 71(1) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו, וביום 6.9.11, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העידה עורכת הדו"ח, רס"ל תורג'מן רויטל והוגש הדו"ח.

על פי גרסת המאשימה, ביום 10.5.10, בסמוך לשעה 17:03, חנה רכב השייך לנאשם בתל אביב, ברחוב ההגנה מכיוון ממזרח למערב, בסמוך לבית מספר 113, על גבי נתיב הנסיעה הימני, תוך שהוא גורם הפרעה לכלי רכב הנעים בנתיב הימני. הנאשם לא היה במקום והדו"ח הושאר על רכבו.

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו הוא אכן חנה במקום, שכן מדובר במקום שלא נאסר לחניה, לא באמצעות תמרור ולא באמצעות סימון אבני שפה. הנאשם הגיש 4 תמונות מטעמו, שסומנו נ/1-נ/4, שהוצגו גם בפני עדת התביעה ואושרו על ידיה כמשקפות את מקום ביצוע העבירה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

על פי התמונות שהגיש הנאשם, הרי שאין כל סימון האוסר על חניה או עצירה במקום ורק בהמשך, בסמוך יותר לצומת, קיים סימון אבני שפה באדום – לבן (תמרור 818), האוסר עצירה או חניה במקום.

בנסיבות אלה, ייתכן והנאשם היה סבור, בצדק, כי הוא רשאי לחנות במקום. הרשות המקומית בחרה שלא להציב במקום תמרור או סימון אבני שפה האוסר חניה וטעמיה עמה.

הנאשם עמד על גרסתו, ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין, כמו גם דבריו לפיהם הוא חונה במקום באופן יומיומי, על מנת לבקר את אמו המתגוררת בסמוך וזו פעם יחידה בה נרשם דו"ח לרכבו בגין חניה אסורה במקום זה.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"א , 06 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: