מדינת ישראל נ' כהן

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירה בניגוד לתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה, נהיגה בחוסר זהירות בכך שביום 12.08.09 קרא בעיתון ופתר תשבץ במהלך נהיגתו.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום.

מטעם המאשימה העיד עורך הדו"ח סמ"ר אורן רמז אשר אישר את תוכן האמור בדו"ח וחזר עליו בעדותו. מהאמור בדו"ח עולה כי הנאשם נהג משמאל לניידת הסמויה בנתיב הימני לכיוון כללי צומת סומך כשהוא פותר תשבץ בעיתון המונח על גלגל ההגה ובידו הימנית אוחז בעט, כל זאת תוך כדי נסיעה. לאחר שנעצר על ידי הניידת הבחין השוטר כי העיתון נמצא על מושב הנוסע ופתוח בעמוד התשבץ ועל צווארו של הנאשם תלויות משקפי ראיה.

במסגרת חקירתו הנגדית חזר העד על גירסתו, לא זכר באם חלונות הרכב היו פתוחים אך מאחר וציין בדו"ח כי החלונות שקופים יש להניח כי היו סגורים.

יודגש כי הנאשם לא חקר את העד במסגרת חקירתו הנגדית על טענת הגנתו לפיה היה בכלל בעמידה ולא בנסיעה.

לא מצאתי כל סתירות בעדותו של השוטר.

הנאשם בעדותו ציין כי אכן החזיק בידו עיתון אך עשה כן מאחר וחרק – צרצר נכנס לרכבו והוא ביקש לבדוק זאת באמצעות הרמת העיתון ממושב הנוסע וכאשר השוטר צפצף לו נבהל ונפנף את העיתון לכיוון השוטר. עוד ציין כי משקפי הראיה כלל לא היו ברכבו וכי הוא נהג עם משקפי שמש ואם נכונה טענת השוטר לפיה משקפי הראיה היו על צווארו כי אז כיצד יכול היה לפתור תשבץ מבלי להיעזר בהם.

בחקירתו הנגדית שלל את ביצוע העבירה והסביר כי לאחר מס' ימים הבחין באותו חרק שנכנס לרכבו והסתבר לו כי מדובר בצרצר.

דיון והכרעה:

כאמור לעיל לא מצאתי סתירות בגרסת עד התביעה אשר חזר על האמור בדו"ח. העד השיב על כל שאלות הנאשם, לא ניסה להתחמק ממתן תשובות ואף לא הגזים בעדותו ואני נותן בה את אמוני.

גרסתו של הנאשם לפיה נופף בעיתון על מנת לבדוק קיומו של חרק או לסלקו הינה גרסה כבושה אשר הועלתה לראשונה בבית המשפט ואין לה זכר בדבריו במעמד קבלת הדו"ח.

בהקשר זה יצוין כי תגובת הנאשם היתה כי הוא אינו מסוגל לקרוא עיתון מאחר ואינו רואה מקרוב וכך גם לגבי תשבצים וכאמור לעיל לא ציין היותו בעמידה ו/או עניין סילוק החרק.

יודגש כי הנאשם כלל לא חקר את השוטר על טענת הגנתו לפיה לא היה בנסיעה אלא בעמידה ויש בכך כדי לחזק את גרסת המאשימה ולהחליש את גרסת הנאשם.

אשר לטענת הנאשם לפיה גרסת השוטר להימצאות משקפי הראיה על צווארו אינה הגיונית, יצוין כי השוטר רשם את הדברים במועד בו שוחח עם הנאשם ולא ביחס לרגע ביצוע העבירה. מכל מקום גם אם משקפיו של הנאשם היו על צווארו במועד ביצוע העבירה, אין בכך כדי להוות טענה הגנה בכל הנוגע למה שראה השוטר.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את עובדות כתב האישום ובהתאם אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו.

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תש"ע, 20/06/2010 במעמד הנוכחים.

גיל קרזבום, שופט

גזר דין

לנוכח מהות העבירה, עברו התעבורתי של הנאשם וטיעוני הצדדים, הנני גוזר על הנאשם כדלקמן:

- אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך  750  ש"ח או  7   ימי מאסר.