מדינת ישראל נ' כהן(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע עלפי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן שגובש בין הצדדים בהסכמה. כתב אישום זה, מתאר, בארבעת האישומים שבו, התנהלות של הנאשם בעבירות סמים במשך ימים אחדים בחודש יוני 2011. הימים הם אחדים, הסמים הם רבים מאד.

בתאריך 9.6.11, נתפסו בביתו של הנאשם כ- 900 גרם חשיש במגירת מטבח, על הקטנוע, על גופו. באישום הראשון מתוארות גם עבירות נהיגה שנהג הנאשם על קטנוע שהחזיק ברשותו וזאת מבלי שהיה לו רשיון נהיגה בר תוקף, אף לא פוליסת ביטוח בת תוקף.

היום המצוין באישום הראשון ובשני מועדים נוספים שקדמו לתאריך זה, מכר הנאשם בגן ציבורי סמים לרוכשים מזדמנים שאינם סוכני משטרה. בגין אישום זה הורשע הנאשם בעבירת נסיון לסחר בסם מסוכן ובשתי עבירות של סחר בסם מסוכן.

שעות אחדות לפני הארועים המתוארים מכר הנאשם בביתו סם לקונה שהגיע לשם.

יומיים קודם לכן, במקום שלישי, סיפק הנאשם סם מסוג חשיש במשקל של קרוב ל- 600 גרם לאדם נוסף.

הנאשם הוא יליד 1983. גליון הר"פ שלו אליו התייחס ב"כ הנאשם בפרוטרוט בטיעוניו לעונש מכיל שורה ארוכה מאד של עבירות בהם הורשע בעבר, כאלה שביצע עד שנת 2002. הרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2005.

הנאשם העיד מטעמו שלושה עדים להגנתו בשלב העונש והם רעייתו, חברו ודודתו. צר לי לומר כי לא מצאתי הרבה דברי שבח לנאשם בעדויות אלה והשאלות שמתעוררות מהן הן שאלות קשות כלפי הנאשם. לנאשם שלושה ילדים קטנים, אישה שבדר"כ איננה עובדת אלה מנסה מעת לעת לתמוך בפרנסת המשפחה בעבודת נקיון אצל חברותיה, משתדלת להתמודד עם גידול הילדים. נעזרת בנאשם לדבריה אך לא יכלה להכחיש שהנאשם צורך סמים בבית, אם כי טענה שהוא עושה כן שלא נגד עיני הילדים. אשת הנאשם לא יכלה להסביר כיצד אפשרה נהיגה של הנאשם בקטנוע כשאין לו רשיון נהיגה מתאים לרכב זה והוא איננו מבוטח בפוליסת ביטוח. נקל לשער אילו נזקים היו עלולים להגרם לצדדים שלישיים ולמשפחת הנאשם אילו היה חלילה מעורב בתאונה והיה פוגע באדם כשלהו. אשת הנאשם לא מנעה התנהגות פוחזת זו וקשה לקבל שיש בכוחה להשפיע על הנאשם באופן שהיא מציעה לעשות היום.

חברו של הנאשם, אולי בא לברך ונמצא סותר מטרה זו. יכול להיות שכשם נאמנים פצעי אויב התבטא חברו של הנאשם באופן שהעיד, כאשר מדבריו עולה שהיה מקום לכך שהנאשם יזדעזע מן המעצר כדי "להתעורר" ולתקן את דרכיו.

דודתו של הנאשם העידה שהיא מוכנה לקחת על עצמה את הפיקוח על הנאשם והדרכו למסלול חיים נורמטיבי, אך אין קשר לעובדה שלא היה ידוע לה לנאשם, לדבריה, דבר על עברו הפלילי ועל התנהלותו בעבירות הנדונות בתיק זה.

ב"כ התביעה כאמור הטיב לפרט את הנסיבות המחמירות שעל בית המשפט לשקול בבואו לגזור את דינו של הנאשם. את הסלידה שבית המשפט צריך להביע בעבירות מסוג זה נוכח הנזק שנגרם לציבור מביצוען. את הצורך להרתיע את הנאשם לאחר שהרשעותיו הקודמות וענישתו בעבר לא באמת הועילו. את חוסר האמון שיש להתיחס בו אל הנאשם.

ב"כ המאשימה ביקש להדגיש את שווי הסמים בהם עסק הנאשם. לכך אני מוסיפה כי קשה להלום בין הטענות על המצב הכלכלי הקשה של המשפחה לבין היקף הסכומים בשווי הסמים שהיו בידי הנאשם. אין ספק שפעולות החקירה שהובילו למעצרו של הנאשם שלפני הן פעולות ששואבות מן המשאבים הציבוריים חלקים ניכרים. יש לציין את פעולת המשטרה במקרה זה. בתי המשפט מודעים להכרח שבא יגונה להעסיק סוכנים סמויים לצורך הוכחת עבירות של סחר בסמים. לצד זאת, בתי המשפט לעיתים גם מותחים ביקורת על צורת חקירה אלה באופנים שונים. בתיק הנידון לפני הרוכשים הם רוכשים שאינם סוכנים סמויים ואין ספק שמהלך החקירה במקרים כאלה הוא מהלך ארוך , קשה ויקר לציבור.

מהעובדות המתוארות בכתב אישום המתוקן , לצד פעולות החקירה הנדרשות לחשיפתן, עולה גם הפיתוי לביצוע העבירות והרווח הקל לצידן, עובדה שצריכה להשפיע על העונש כדי שיהיה כזה שיפקיע את הכדאיות של ביצוע העבירות.

ב"כ הנאשם נראה כי לא השמיט שום נסיבה אישית שנוגעת לנאשם היתה יכולה להיות מפורטת בתסקיר שרות המבחן אילו הוגש בעניינו של הנאשם. קורות חייו, קשייו האישיים והמשפחתיים פורטו היטב ע"י בא כוחו. ברגישותו האישית הרבה הזמין ב"כ הנאשם במלל ובתנועה, את בית המשפט לחוס על הנאשם ולהטות את הדין למידת הרחמים, כל זאת מבלי שטען טענה בלתי ראויה כנגד חומרת המעשים שעשה הנאשם.

האמירה של בית המשפט כי שלב גזירת עונשו של הנאשם הוא שלב קשה לשופט מכל היבט אפשרי, אף שהיא נראית שדופה, אין היא אלא אמת לאמיתה. ברור לי שענישת הנאשם בחומרה על פי הטענות שפרט ב"כ המאשימה ונוכח חומרתן המיוחדת של העבירות שביצע הנאשם, הוא חובה המוטלת על כתפי בית המשפט לשם הגנה על הציבור. מנגד, גם ברור לי לחלוטין שהנאשם הוא אחד מיחידי הציבור, בן משפחה קשה יום שגורלו לא היטיב עימו. יש מקום שבית המשפט יזכור שלצד המעשים הרעים שעשה הנאשם צריכה להשאר בידו תקווה לשפר את מעשיו בעתיד. נקודת האיזון בין הקצוות הללו איננה פשוטה לאיתור. אף כי הפסיקה קובעת באופן חד משמעי שבגין עבירות סמים שנזקן לציבור הוא בל ישוער, על בית המשפט להירתם למלחמה ע"י ענישה מחמירה ואף כי בעימות בין אינטרס הציבור לבין אינטרס האישי של הנאשם צריך האינטרס האישי לסגת ויד האינטרס הציבורי צריכה להיות על העליונה, עדין הנאשם שעומד לפני בית המשפט הוא יחיד שבית המשפט חייב להתחשב בנסיבותיו האישיות ובתקווה שבזאת הפעם יפיק את הלקחים מרוע מעלליו ומענישה שתוטל עליו.

לאחר שהתלבטתי רבות בעונש שיש להטיל על הנאשם, אני מעמידה את עונשו על אלה:

1.מאסר 4 שנים מיום מעצרו.

2.מאסר 18 חדשים אותו לא ירצה, אלא אם כן, יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא עבירה על פי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) , תשל"ג – 1973 למעט עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית או החזקת כלים לצריכה עצמית של סם.

3.מאסר 3 חדשים אותו לא ירצה, אלא אם כן, יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בלבד.

4.הנאשם יפסל מלהחזיק רשיון נהיגה מכל סוג שהוא במשך שנה לאחר שחרורו מן הכלא.