מדינת ישראל נ' כהן(עציר) ואח'

החלטה

לתקן את כתב האישום כמבוקש.

מוגש ומסומן במ/1.

ניתנה והודעה היום א' ניסן תש"ע, 16/03/2010 במעמד הנוכחים.

דוד רוזן, שופט

הכרעת דין

כל אחד משני הנאשמים הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.

נאשם 1 מורשע בעבירות: 381(א)(2); 384; 338(א)(1); 244; 413ט לחוק העונשין התשל"ז – 1977. כמו כן מורשע נאשם 1 בעבירה לפי סעיפים 10(א) פלוס סעיף 62(1) (שתי עבירות); סעיף 67 לפקודת התעבורה, ועבירה לפי סעיף 2א וסעיף 48 לפקודת ביטוח רכב מנועי (שתי עבירות).

נאשם 2 מורשע בעבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום א' ניסן תש"ע, 16/03/2010 במעמד הנוכחים.

דוד רוזן, שופט

גזר דין

כל אחד משני הנאשמים הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן – במ/1.

אמרתי בקול רם באולם בית המשפט, והנני לחזור ולומר, העונשים שהוצעו במסגרת הסדר הטיעון – עושים חסד רב עם הנאשמים, שכן, מקלים עמם כמעט ועד ירכתי ארץ. העבירות בהן הורשעו הינן עבירות חמורות (עיקר העיקרים, כמובן, נאשם 1) שעל רקע עברם הפלילי ראוי היה להשית על נאשם 1 מאסר הנמדד במספר לא קטן של שנים, וגם על נאשם 2 היה ראוי להכביד בענישה הולמת.

הנימוקים שהובילו להסדר הטיעון - על מצע איתן בו לתביעה מעמד של הערכה על הגינותה ומקצועיותה - הובילו אותי לאמץ הסדר הטיעון בשלמותו.

התביעה ראתה קשיים ראייתיים ואלה סללו הדרך להסדר טיעון, שכאמור, אין חולק כי הינו מוטה לטובת הנאשמים.

שקלתי השיקולים כולם והגעתי לכלל מסקנה, שגם שמדובר בהסדר טיעון הנוח עם הנאשמים, בצורה רבתית, עדיין ניצב הוא בגדרות שהותוו בהלכה הפסוקה.

לאחר שבחנתי טיעוני ב"כ הצדדים, ראיתי מחד גיסא חומרת העבירות, עברם הפלילי של הנאשמים, ומאידך גיסא הסדר הטיעון וטיעוני הפרקליטים הנכבדים, הנני לגזור על הנאשמים העונשים הבאים:

נאשם 1:

18 חודשי מאסר לריצוי בפועל (בניכוי ימי מעצר מיום 3.12.09 ועד יום 27.1.10) במצטבר לכל עונש מאסר אותו מרצה נאשם 1 כיום.

הנני מורה על הפעלת עונשי מאסר על תנאי, בחופף, לעונש המאסר כדלהלן:

א. תיק בית משפט שלום ראשון לציון, ת.פ. 5497/06, מיום 4.7.07 לתקופה של 7 חודשים.