מדינת ישראל נ' כהן חדד

החלטה

לפניי בקשה להארכת מגבלה אשר הוטלה על המשיב במסגרת צו פיקוח שניתן בהחלטת השופט לי-רן מיום 4.10.2011, בהתאם לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק ההגנה על הציבור או החוק).

רקע

1.ביום 8.7.2009 הורשע המשיב, לאחר שמיעת ראיות, בשלושה אישומים שעניינם עשיית מעשים מגונים בשלושה קטינים בני שני המינים. על-פי האישום הראשון, ביום 24.9.2008, בשכונת נווה יעקב בירושלים, קבעה ר.ג., ילידת 2001 (להלן: המתלוננת) להיפגש עם חברתה בקרבת מקום מגוריו של המשיב. משלא עלה בידה למצוא את חברתה במקום המפגש, החלה המתלוננת להתקדם לעבר בית חברתה. בדרכה פגשה המתלוננת באקראי במשיב, אשר הציע לה את עזרתו. המתלוננת הלכה אחרי המשיב בתוך בניין מגוריו, ובדרכם, בחדר המדרגות בבניין, אחז המשיב במתלוננת מאחור וחיכך את איבר מינו בישבנה, על אף שזו ביקשה שיחדל. על-פי האישום השני, במהלך כשנתיים ימים, בשנים 2005-2007, שימש המשיב כמלמד לגיל הרך במסגרת תלמוד תורה בנווה יעקב בירושלים. במהלך התקופה האמורה לימד המשיב, בין היתר, את ד.ב.ח., יליד 2000 (להלן: המתלונן). בתקופה הרלוונטית, במספר מועדים, הורה המשיב למתלונן לשכב על שולחן בתלמוד תורה ובעוד הקטין שוכב על גבו על השולחן, נשכב המשיב על המתלונן, חיכך את איבר מינו באיבר מינו של הקטין ונישק אותו על פיו, תוך החדרת לשונו לפיו של הקטין. המשיב חזר על פעולות אלה גם בחדר השירותים בתלמוד התורה. בנוסף, במספר הזדמנויות, חיבק המשיב את המתלונן ונישקו על פיו, תוך החדרת לשונו לפיו. על-פי האישום השלישי, בין התאריכים 10.4.2002-10.7.2002 שימש המשיב כמלמד לגיל הרך במסגרת תלמוד תורה בקרית יובל בירושלים. במהלך התקופה האמורה לימד המשיב, בין היתר, את ל.מ., יליד 1996 (להלן: המתלונן). בתקופה זו, במספר מועדים, השכיב המשיב את המתלונן על שולחן בתלמוד התורה, נשכב מעליו וחיכך את איבר מינו באיבר מינו של הקטין. בנוסף, במספר מועדים, חיבק המשיב את המתלונן ונישקו על פיו. בגזר-דין, אשר ניתן על-ידי כב' השופט לי-רן ביום 13.10.2009, הוטלו על המשיב 24 חודשי מאסר בפועל, 4 חודשי מאסר על תנאי וכן פיצוי לכל אחד ממתלוננים על סך 7,500 ₪.

2.בטרם שוחרר המשיב ממאסר, הוגשה בקשה להוצאת צו פיקוח ומעקב בעניינו של המשיב לכב' השופט לי-רן. ביום 12.7.2011 הורה השופט לי-רן על הוצאת צו פיקוח זמני בעניינו של המשיב. ביום 4.10.2011 הוצא צו פיקוח ומעקב קבוע בעניינו של המשיב למשך ארבע שנים, בהתאם לתנאים כדלקמן:

שיתוף פעולה עם קצין הפיקוח, חובת קיום מפגשים עם קצין הפיקוח במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת.

איסור יצירת קשר עם קורבנות העבירה.

איסור התחברות עם קטינים. איסור לשהות ביחידות עם קטינים.

הרחקה ממקומות כינוס ייחודיים לקטינים כגון: תלמודי תורה, בתי-ספר, גני ילדים, פארקים וגינות משחקים המיועדים לקטינים וכן כל מקום ריכוז של קטינים.

קבלת אישור קצין פיקוח למקום עבודה בין בתמורה ובין בהתנדבות.

כן ניתנו לקצין הפיקוח סמכויות לפי סעיף 18(א)(1)(2)(3)(4)(8) לחוק.

בנוסף, הוטלה על המשיב הגבלה לפיה יוכל לשהות עם קטינים שהינם בני משפחה מהמעגל הקרוב בנוכחות בגיר נוסף המודע לעבירה ולמגבלה. נקבע כי מגבלה זו תהיה בתוקף למשך 12 חודשים בלבד "שבסיומם יוערך המצב מחדש". כעת מונחת לפניי בקשת המדינה להארכת תוקפה של המגבלה האמורה.

3.בדיון הקודם שהתקיים בפניי ביום 10.7.2013, הוריתי על מינוי סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית למשיב. לצד זאת, נוכח הערכת המסוכנות העדכנית והמלצות יחידת הפיקוח העדכניות, ניתן צו ארעי המורה על הארכת ההגבלה הנדונה, לפיה המשיב יוכל לשהות בנוכחותם של קטינים בני משפחה מהמעגל הקרוב רק כאשר נוכח איתו באופן צמוד בגיר נוסף המודע לעבירה ולמגבלה. זאת, עד לקיום דיון בבקשה.

הערכת המסוכנות העדכנית והמלצות יחידת הפיקוח

4.מהערכת המסוכנות מיום 1.7.2013 עולה כי המשיב הינו בן 48, נשוי, אב לחמישה ילדים, סב לארבעה נכדים ועובד כיום כמטפל בקשישים. התרשמות המרכז להערכת מסוכנות היא כי מדובר בעבריין מין רצידיביסט, אשר למרות שנעצר פעמיים (בשנת 2002 ובשנת 2007) המשיך לבצע עבירות עד למעצרו בשנת 2008. עוד עולה מהערכת המסוכנות, כי לאחר שחרורו של המשיב ממאסר, הוא הפר את תנאי הפיקוח שהוטלו עליו בכך שעבד במשך מספר חודשים כמלווה הסעות של ילדים בעלי מוגבלויות. בעקבות זאת, נעצר, נשפט וריצה מאסר בפועל בגין הפרת תנאי פיקוח. ההתרשמות היא כי התנהלות זו של המשיב מלמדת שהוא מתקשה לשלוט בדחפיו המיניים ולעמוד בגבולות. זאת ועוד; המשיב מגלה טעויות חשיבה כגון מינימליזציה לחומרת מעשיו ולכמות הפגיעות בקורבנות וכן ייחוס הדדיות לקורבנות. ההתרשמות היא כי המשיב סובל מנטייה מינית פדופילית. בנוסף, מערכת התמיכה המשפחתית של המשיב הינה לקויה, ואינה יכולה לסייע לו להתמודד עם בעיות וקשיים כמו גם להימנע מכניסה למצבי סיכון. בהתחשב בכל אלה, נקבע כי רמת המסוכנות המינית נותרה גבוהה. בנוסף, צוין כי לא קיימת סיבה לשינוי תנאי הפיקוח שהושתו על המשיב.

אשר להמלצה העדכנית מטעם יחידת הפיקוח מיום 7.7.2013– יחידת הפיקוח עמדה על הנתונים העולים מהערכת המסוכנות העדכנית, ובעיקרם רמת המסוכנות הגבוהה; היותו של המשיב עבריין מין רצדיביסט שלשאלת מעריכת המסוכנות האם עולה במחשבותיו הרצון לעשות משהו מיני עם ילד, השיב כי "אולי יכול להיות...יכול להיות שאם אני אהיה עם ילד לבד זה יתעורר"; הפרת תנאי הפיקוח; קיומה של מערכת תמיכה משפחתית לקויה; והיותו של צו הפיקוח גורם מרתיע. בהתחשב בכל אלה, עמדת יחידת הפיקוח היא כי יש להאריך את המגבלה נשוא בקשה זו עד לתום תקופת צו הפיקוח.

טיעוני הצדדים

5.המבקשת חזרה על האמור בבקשה ועל עמדת הגורמים המקצועיים, וביקשה להאריך את המגבלה נשוא הבקשה עד לתום תוקפו של צו הפיקוח הקבוע. מנגד, הסנגור טען כי המסגרת הדיונית הינה בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 23 לחוק. לטענתו, לא חלה התפתחות המצדיקה הארכת תקופת המגבלה. עוד עמד הסנגור על הפגיעה הקשה שיש במגבלה דנן לגבי המשיב; על כך שלתקופת-ביניים פקע תוקף המגבלה בלא שאירע דבר; ועל כך שניתן לכל הפחות לאפשר למשיב לשהות עם בנו הקטין לבד שגילו מעל לגיל 14. בהקשר זה, הדגיש בא-כוח המשיב כי מרשו לא הורשע בעבירות מין בתוך המשפחה.

דיון והכרעה

6.חוק ההגנה על ההגנה על הציבור נועד להגן ולהבטיח את שלום הציבור מפני ביצוע עבירת מין נוספת על-ידי עבריין המין. בהתאם לסעיף 13 לחוק ניתן להטיל על עבריין המין תנאים שונים שעניינם עמידה בקשר רציף עם יחידת הפיקוח וכן הגבלות שונות, אשר תכליתם מניעת חזרה על ביצוע העבירות. כמו-כן, החוק מעניק ליחידת הפיקוח סמכויות שונות לצורך ביצוע תפקידי הפיקוח והמעקב. התנאים, ההגבלות והסמכויות המוסדרים בחוק ההגנה על הציבור כוללים, מעצם הווייתם, פגיעה מסוימת בחירותו של הפרט. על-כן, יש לוודא כי מתן הצו לא יפגע בעבריין המין מעבר למידה הנדרשת. בהתחשב בכך, קבע המחוקק כי תוקפו של צו הפיקוח לא יעלה על חמש שנים ואף קבע כי במידה וניתן צו לתקופה קצרה יותר, ניתן יהיה להאריכו על סמך הערכת מסוכנות עדכנית, אם סבר כי בית-המשפט כי המסוכנות הנובעת מעבריין המין אינה נמוכה.