מדינת ישראל נ' כהן ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן מפני תביעת התובעת. עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר לסילוק ידם של הנתבעים מן הדירה שהושכרה להם כמו גם לתשלום דמי השכירות בגין הדירה שלא שולמו במשך שנים ארוכות, כעולה מכתב התביעה והאסמכתאות שצורפו, עד לחודש נובמבר 2010. סכום התביעה עומד על סך נומינלי של 289,108 ₪.

עיקר טענות הנתבעים, שהובאו מפי ביתם, נסובות על מצבה הרעוע של הדירה, כפי שנמסרה להם על ידי התובעת כמו גם על מצבם הכלכלי הקשה של הנתבעים. עסקינן בטענות שהובאו במכתב, שעה שהתצהיר שהוגש נערך על דרך ההפנייה בלבד. לבקשת הרשות להתגונן לא צורפה כל אסמכתא או כל הבהרה אשר תפרט (ולו לעניין התובענה הכספית), כיצד יש לכמת את טענות הנתבעים בדבר נזקים או מצבה של הדירה, ככל שהם באחריותה של התובעת.

בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם נ' פלקס ביום 13.2.11 הוסכם כי תינתן לנתבעים שהות בת 60 יום לבקש סיוע משפטי על חשבון המדינה מטעם הלשכה לסיוע משפטי, וככל שלא תינתן כל הודעה מטעם הנתבעים, תוכרע בקשתם על יסוד כתבי הטענות המצויים בתיק.

עד עתה, חרף התראה וארכה שניתנה לנתבעים, לא הגישו לתיק בית המשפט כל הודעה לעניין ייצוגם, ובנסיבות אלה הגיעה העת להכריע בבקשתם.

עם כל ההבנה למצבם הנטען של הנתבעים, דין בקשת הרשות להתגונן להידחות.

כידוע, דין תצהיר בבקשת רשות להתגונן כדין כתב הגנה וטענה שלא נטענה בתצהיר, אפילו אם נטענה בכתב הטענות, לא תישמע (השוו: תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 וכן ע"א 514/64 כהן נ' אשכנזי, פ"ד יט (1), 696, 698. כן ראו: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי מהדורה 15, התשס"ז, 1014 – 1015 והאסמכתאות שם). בנסיבות אלה, היה מקום לדחות את הבקשה שעה שנתמכה אך ורק בתצהיר לאקוני על דרך ההפנייה.

אולם דין הבקשה להידחות גם לגופה. הנתבעים לא הצביעו בבקשה על כל מקור זכות עצמאי להחזקה בנכס נשוא התביעה, כך שספק אם קנויה להם הגנה מפני תביעת הפינוי. הנתבעים אף אינם כופרים, כך נראה, בחוב הנטען כלפי התובעת ולכל הפחות לא הצביעו על כל טעות או אי בהירות באופן חישובו.

גם טענותיהם הקשורות עם מצבה של הדירה, ובמשתמע, הנזקים הנטענים שהיו באחריות התובעת ומבוקש לקזזם מסכום החוב, לא נתמכו בכל אסמכתא ולמעשה הינן טענות סתמיות, שאינן מפורטות דיין, לא ניתן לכמתן ובנסיבות אלה אף לא יכולות לשמש כהגנה אפשרית מפני הסעדים שנתבקשו (לעניין זה, השוו למשל: ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד לו (3) 518,526 וכן ע"א 2418/90 רלפו נ' בנק למסחר בע"מ פ"ד מז (ג) 133 ; ע"א אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד מ(2) 765).

לא למותר לציין, כי מצב כלכלי או רפואי נטען אף הוא אינו יכול לשמש כהגנה אפשרית מפני התביעה.

בנסיבות אלה, שעה שהנתבעים לא הצביעו על כל הגנה אפשרית שיש בה כדי להצדיק קיומו של הליך של שמיעת ראיות על ידי הערכאה השיפוטית, ולא הצביעו על כל גרסה, שאם תוכח ותתקבל במהלך ניהול ההליכים יהא בה כדי להוביל לדחיית התובענה, דין בקשת הרשות להתגונן להידחות, וכך אני מורה.

יחד עם זאת, בנסיבות העניין, לפנים משורת הדין ונוכח מצבם הנטען של הנתבעים איני עושה צו להוצאות.

תואיל התובעת להמציא נוסח פסיקתא לחתימה.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: