מדינת ישראל נ' יצדזינסקיה רימה

הכרעת דין

העבירה המיוחסת לנאשמת בכתב האישום היא כי ביום 8.11.11 נהגה את רכבה ולא עצרה לתמרור 302 בכך שלא עצרה את רכבה לפני קו עצירה, עבירה בניגוד לתקנה 22(א) ו – 64(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט, והנאשמת הגישה בקשה להישפט וכפרה באשמה המיוחסת לה.

19.2.13 שמעתי את עדת התביעה, השוטרת דוורצב, וביום 22.5.13 נשמעה הנאשמת. התיק נקבע להכרעת דין ליום 3.7, אולם הנאשמת הגישה בקשת דחייה עקב נסיעה לחו"ל, והדיון נדחה להיום.

לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, שקלתי את טענות הצדדים ושבתי ועיינתי בחומר שהוגש, השתכנעתי כי המאשימה עמדה בנטל השכנוע כנדרש במשפט פלילי להוכחת העבירה המיוחסת לנאשמת בכתב האישום וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

עדת התביעה ערכה דוח מפורט, הסבירה כי רכב הנאשמת המשיך בנסיעה רציפה לצומת בלא עצירה ליד הקו הנראה היטב לפני מעבר החצייה ובעדותה בבית המשפט סיפרה כי המקרה זכור לה ותיארה את המקום ואת מקום עמידתה ממנו הבחינה בעבירה.

הנאשמת וויתרה על חקירת העדה, וזאת על אף שהוסבר לה על ידי כי הדבר עלול לפעול לרעתה.

יחד עם זאת, בעדותה שלה העלתה הנאשמת טענות חמורות כנגד השוטרת, טענה כי כלל לא עמדה במקום לגביו העידה שעמדה וכי "צרחה" עליה. סבורני כי היה על הנאשמת להעלות את טענותיה כנגד השוטרת בפניה ולתת לה הזדמנות להגיב עליהן. עוד הכחישה הנאשמת את דברי השוטרת כאילו היא (הנאשמת) קיללה אותה בשפה הרוסית – שפה אותה דוברות שתיהן. סבורני כי גם דברים אלה היה על הנאשמת להעלות בפני השוטרת ולתת לה הזדמנות להתייחס אליהן.

כאשר הנאשמת נמנעה מחקירה, גם לאחר הוסברה לה משמעות הדברים, סבורני כי יש לתת משקל מועט בלבד לדברים שמעלה הנאשמת כנגד השוטרת.

בסיכומו של דבר, אפוא, לאחר שהתרשמתי מהעדויות ונתתי משקל להימנעות מחקירה, אני מעדיף בצורה ברורה את עדותה של השוטרת דוורצב על עדותה של הנאשמת.

כשאני מוסיף לאמור לעיל את הדוח המפורט ועדותה הברורה והעקבית של השוטרת, , שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, כי הנאשמת ביצעה את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ולפיכך, הנני מוצא אותה אשמה בביצועה.

ניתנה היום במעמד הנוכחים.

אבישי קאופמן, שופט

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה:

נוהגת משנת 83, לחובתה 10 הרשעות.

אבקש להטיל על הנאשמת קנס העולה על הקנס של ברירת המשפט.

הנאשמת טוענת לעונש:

אני יודעת שזה לא נכון. הקנס לא חשוב.

גזר דין

כאמור לעיל, המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט, אשר מלכתחילה היה לצידה קנס בסך 250 ₪. עם זאת, מרגע שהגישה הנאשמת בקשה להישפט הקנס המקורי אינו רלוונטי עוד, ועל הנאשמת ייגזר עונש על פי שיקול דעתי בהתאם לנסיבות המקרה ועברה התעבורתי.