מדינת ישראל נ' יפימנקו(עציר) ואח'

הכרעת דין ביחס לשני הנאשמים

על יסוד הודאת שני הנאשמים, אני מרשיעם בביצוע העבירות הבאות:

1. התפרצות למקום מגורים- עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

2. גניבה- עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

3. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו- עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תש"ע, 01/07/2010 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

גזר דין - נאשם 2

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירת התפרצות, בעבירת גניבה ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וזאת כמפורט בהכרעת הדין ובכתב האישום המתוקן.

מדובר במי שבצוותא עם אחר פרץ לדירה, גנב ממנה סכום כסף במזומן ורכוש נוסף.

הצדדים, הגיעו להסדר טיעון במסגרתו עתרו בהסכמה להטלת עונש בן 13 חודשי מאסר על הנאשם וכן מאסר מותנה.

הצדדים נימקו את ההסדר מחד בחומרה המאפיינת עבירה של פריצה לביתו של אדם שאינה רק עבירת רכוש, אלא יש בה מידה רבה של פגיעה באוטונומיה של הפרט.

מאידך, התייחסו הצדדים לעובדה כי הרכוש הושב למתלוננים ולהודאתו וחרטתו של הנאשם.

בחנתי את נסיבות המקרה אל מול נימוקי ההסדר, ומצאתי כי ההסדר סביר ומתיישב עם מקרים דומים.

אומר כי אלמלא אותו פרק זמן שעבר מהרשעתו האחרונה של הנאשם, היה מקום להטיל על הנאשם מאסר ממושך יותר חרף עברו הפלילי המכביד, אך כפי שציינתי, יש טעם בטיעון הסנגורית ביחס לאותו פרק זמן ממושך שעבר- תקופה בה היה הנאשם, כך על פי הנטען, נקי מסמים.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם 2 את העונשים הבאים:

1.מאסר למשך 13 חודשים החל מיום מעצרו- 19.6.10, וכן בניכוי תקופה נוספת בה הוחזק במעצר בגין עבירה זו- 21.1.10 עד 28.3.10.

2.מאסר למשך 8 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו יעבור עבירת רכוש, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

3.מאסר למשך 3 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו יעבור עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

4.נעליו של הנאשם יוחזרו לו, וזאת בהתאם לבקשה אשר תפנה הסנגורית למשרד המוצגים.

5. ככל שתוצג קבלה בדבר רכישת מכשיר טלפון נייד אשר נתפס במועד האירוע, יושב אף מכשיר זה, בהתאם לבקשת הסנגורית, לנאשם.