מדינת ישראל נ' יעל אראמי

פסק דין

בפניי ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופט ש. איזקסון), אשר הרשיע את המשיב עפ"י הודאתו במספר תיקים, אותם אפרט, וגזר את דינו לעונשים שונים, בהם 45 חודשי פסילה בפועל ומאסר מותנה.

התיקים בהם הורשע המשיב בהודאתו, כאמור, הינם כדלקמן:

א.ביום 09.03.10 נהג המשיב כשהוא שיכור, שבגופו תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, כאשר אין לו רישיון נהיגה ולא ביטוח תקפים.

ב.ביום 29.07.10 נהג המשיב באור יהודה מכונית תחת השפעת סמים, גרם לתאונת חזית אחור, באותה עת נהג כשאין בידו רישיון נהיגה ולא ביטוח ולא רישיון רכב תקף לרכב שבו נהג.

ג.ביום 23.02.11 נהג המשיב, שוב הפעם, כשהוא שיכור, עקב שימוש בקוקאין, ללא ביטוח כמובן, ושאין לו רישיון נהיגה.

מדובר אפוא במי שנהג שלוש פעמים במסגרת של מספר חודשים לא רב, פחות משנה, כשהוא שיכור עקב שימוש בסמים. באחד המקרים גרם לתאונת דרכים ותמיד הוא נוהג כשאין לו רישיון נהיגה משום שכזה מעולם לא הוציא.

אין ספק, מדובר במי שהוא פצצה מתקתקת, שהותו על דרך בסמוך לעוברי אורח, כאשר הגה בידו, הינה מבחינת סכנה מיידית וברורה.

בית משפט קמא, בגזרו את דינו של המשיב, ציין עובדות אלה, כלומר, חומרת המעשים והסיכוי הנשקף ממעשי המשיב, אך נתן משקל לגורמים אחרים.

בית משפט קמא נתן משקל לעובדה שמדובר במי שנטען בפניו שהשתקם משימוש בסמים, שנמצא בתהליך של שיקום, במי שמשפחתו מצויה בנסיבות קשות ביותר, במי שתומך באמו ובעיקר קבע בית משפט קמא "אני מתרשם, שבעת הזאת הטלת עונש מאסר ממשי על הנאשם מסכנת את שלומו של הנאשם ודומה שגם את שלום הציבור..."

בית משפט קמא נחשף לעברו הפלילי והתעבורתי של המשיב, ציין שמדובר במי שעברו התעבורתי הוקל וזקף עובדה זאת לזכותו, הגם שמדובר במי שאין לו רישיון נהיגה בכלל. ובאשר לעברו הפלילי, יש לציין שמדובר במי שמחזיק לחובתו 29 הרשעות בעשרות רבות של עבירות, בהן עבירות רכוש, אלימות ובעיקר סמים.

כאשר קבע בית משפט קמא שמדובר במשיב שיש לשקול לזכותו את שיקומו מהיזקקות לסמים, הוא קבע זאת על סמך טיעוני סנגורו של המשיב, אך לא ביקש שום כלי שיבחן בעבורו האם טיעון זה יש בו ממש.

במסגרת הליך הערעור, קיבל בית המשפט תסקיר שירות מבחן. שירות המבחן קובע חד-משמעית על סמך בדיקות שערך, שהמשיב לא עבר את השיקום, כפי שטוען שעבר, שהוא עדיין מכור לסמים, מדובר במי שלא לוקח אחריות להתנהגותו ואיננו ער למצבו, במי שהוא חזרן בביצוע העבירות ובהתנהגות עבריינית ושעולה ממנו מסוכנות להישנות העבירות.

אין לשירות המבחן יכולת להציע לבית המשפט הליך שיקומי בעניינו של המשיב.

למרות הדברים האמורים לעיל, אכן יש נקודות זכות שיש לציין בעניינו של המשיב, מדובר במי שהודה מיד בפני בית משפט קמא בעבירות ובכתבי האישום, במי שכנראה טיעוניו על נסיבות אישיות ומשפחתיות לא קלות נכונות.

עם זאת, בנסיבות שתוארו, כאשר אין הצדקה לבחור בהיבט השיקומי של המשיב, אזי על בית המשפט ליתן משקל עיקרי לצורך בהרתעת המשיב והרבים מפני ביצוע עבירות כאלה והצורך למנוע מהמשיב לסכן את הציבור בנהיגתו בכביש.

אין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם הנאשם, אך בנסיבות מקרה זה, השארת העונש של בית משפט קמא, כלומר, ענישה שאין בה רכיב של מאסר בפועל ממש, איננה מתיישבת עם פסיקתו של בית המשפט העליון בעבירות מעין אלה, ואיננה מתיישבת עם הסיכון שיוצר המשיב לציבור.

הנני אפוא מוסיף לגזור שדינו של בית משפט קמא, שיישאר על כנו, יסוד נוסף, הוא יסוד של מאסר בפועל למשך 12 חודשים.

המשיב יתייצב לריצוי מאסרו במזכירות בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו, ביום 02.10.11, בשעה 09:00.

במידה ובשל התיקים נשוא ערעור זה שהה המשיב במעצר לצרכי חקירה ומעצר לצרכי המשפט, ינוכו ימי מעצרו הללו מתקופת המאסר. התביעה מתבקשת להודיע על התיק ולשירות בתי הסוהר את תקופת המעצר.