מדינת ישראל נ' יחיאל

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וכן בעבירה של הסתייעות ברכב לעוון או פשע, כמפורט בכתב האישום.

בהתאם לכתב האישום ביום 20.9.10 בשעה 19:00 לערך הגיע הנאשם לביתו של אחר באמצעות רכב כשבידיו סך של 10,000 ₪. הנאשם נכנס לבית, יצא ממנו במהירות ונסע משם ברכב.

הנאשם נעצר ע"י שוטרים ונמצא מחזיק במכנסיו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 481.48 גרם נטו המחולק ל-5 פלטות ועטוף בשקית ניילון.

ביום 9.2.11 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום והורשע בעברה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) + (ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973, וכן בעבירה של הסתייעות ברכב לעוון או פשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה.

הנאשם היה עצור מיום 28.9.10 עד ליום 9.11.10, אז שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים.

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם נגזר דינו.

מהתסקיר עולה כי הנאשם, כבן 20, הינו רווק, ילד שלישי מבין 4 ילדים להוריו.

ההורים עובדים כעצמאיים והמשפחה תוארה כמשפחה חמה ותומכת.

לנאשם אובחנה בעיית שמיעה בילדותו שהקשתה עליו בלימודים, עם זאת סיים 12 שנות לימוד בבגרות חלקית. בתקופת סיום לימודיו, נעצר הנאשם בעקבות עבירת אלימות, והיה במעצר בית במשך כ- 9 חודשים. ההליך התקיים בבית משפט לנוער והסתיים ללא הרשעה.

גיוסו לצה"ל נדחה לאור מעורבותו הפלילית ובתקופה זו מסר כי החל להשתמש בסמים, שימוש שהלך וגבר. כאשר קיבל צו גיוס התנגד לגיוס וערק, בהמשך הסגיר עצמו, ריצה מאסר בכלא צבאי ושוחרר מסיבות בריאותיות.

הנאשם מסר כי ביצע את העבירות נשוא כתב האישום בתקופה בה היה מכור לסמים ועל רקע התמכרותו, ונטען כי הסמים נרכשו לצריכה עצמית ולא במטרה לסחור.

הנאשם הבין את חומרת המעשים, לקח עליהם אחריות והביע חרטה. לאחר מעצרו הופנה הנאשם ליחידה לטיפול בהתמכרויות בראש העין והחל טיפול במסגרתם. נמסר ממטפליו כי משתף פעולה בטיפול ומעוניין בבניית חיים נורמטיביים. מוסר בדיקות שתן בקביעות אשר נמצאו נקיות.

התרשמות שירות המבחן היתה כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע התמכרות לסמים וכיום מביע רצון לשנות את דרכיו, כאשר ההליך המשפטי השפיע עליו ותרם להבנת חומרת המעשים ולרצון לערוך שינוי בחייו. נמסר שהנאשם זקוק להמשך טיפול והומלץ על המשך התהליך הטיפולי ביחידה להתמכרויות. לאור זאת המלצת שירות המבחן היתה הטלת צו מבחן על הנאשם למשך שנה ומעקב אחר המשך הטיפול.

ב"כ המאשימה התייחסה לחומרת העבירות ולכך שמדובר בכמות גדולה של סם שנקנה בכסף רב, ובתכנון מראש, כשהנאשם נסע מראש העין לפ"ת לקניית הסם.

ב"כ המאשימה טענה כי בכתב האישום ביקשה המאשימה להכריז על הנאשם כסוחר סמים בהתאם לסעיף 36 א' (ב) לפקודת הסמים.

נטען לחומרת עבירות הסמים אשר פוגעות במשפחת המעורבים ובחברה כולה.

עוד נטען כי אמנם מדובר בסמים קלים יחסית מסוג חשיש, אף מאידך סמים אלה דווקא נפוצים יותר בקרב נוער וצעירים.

צוין, כי על המעורב הנוסף בעבירות – מי שמכר את הסם לנאשם – נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס של 20,000 ₪, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

ב"כ המאשימה טענה כי במכלול הנסיבות יש לשקול לחומרה את כמות הסם, התכנון מראש לקנייתו, הסכום ששולם, מציאת הסמים כשהם מחולקים, והצורך בהחמרה עם עברייני סמים בכל חוליה משרשרת העבירה.