מדינת ישראל נ' יחיא(עציר) ואח'

החלטה

(בעניינו של המשיב 1)

א.מבוא:

כנגד המשיב ואדם נוסף הוגש כתב אישום , המייחס להם ביצוע עבירות שעניינן התפרצות לדירת מגורים, גניבה, פריצה לרכב, גניבת רכב, קשירת קשר לביצוע פשע, היזק בזדון וחבלה במזיד לרכב.

יחד עם כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתם ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו במסגרת התיק העיקרי וזאת מן הנימוקים אשר צויינו בגוף הבקשה.

ב.ראיות לכאורה:

קיימת הסכמה בין הצדדים בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית , הדי בה לצורך מעצרו של המשיב עד לתם ההליכים המתנהלים נגדו.

משכך, אין צורך בדיון מעמיק ביחס למסכת הראייתית הקיימת בתיק החקירה.

ג.עילת מעצר:

במסגרת בש"פ 5571/98 וכן בש"פ 5431/98 בעניין פרנקל ואח' נ. מדינת ישראל, פד"י נ"ב (4), 268, נקבעה הלכה אשר לפיה עבירות רכוש מבוצעות באופן שיטתי, בהיקף ניכר או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות, לפי מהותן ונסיבות ביצוען, לסכן את בטחון האדם ובטחון הציבור.

אין לשלול קיומה של עילת מעצר בכל מקרה של עבירות רכוש. יש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע אם התקיימה עילת מעצר אם לאו; קרי, יש לבחון אם נשקף מן העבריין, אשר לו מיוחסת העבירה, סיכון לבטון האדם ובטחון הציבור. אמנם, אין המדובר הוא בעבירות היוצרות "מסוכנות סטטוטורית" ומכאן חייבת חובה לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הוא.

מיותר לציין כי עבירות אלו אינן חסינות ממעצר עד תם ההליכים. על בית המשפט לתור אחר התמהיל הנוצר בין הנסיבות המיוחדות של המעשה לבין הנסיבות האישיות של העושה, עברו הפלילי, גילו, המלצת שירות המבחן ורק לאחר עריכת איזון נכון וראוי בין מגוון השיקולים העומדים על הפרק, יוכל בית המשפט לנווט את עצמו נכונה אל עבר המסקנה הנכונה והצודקת בנוגע להתרחשות העובדתית נשוא בקשת המעצר.

עיננו הרואות, כתב האישום מתאר התרחשות עובדתית המשתרעת על פני מספר רב של אישומים הכוללים עבירות חמורות של רכוש. המשיב חבר יחד עם אחרים על מנת לבצע את העבירות תוך התעלמות מודעת מזכויות חוקתיות וקנייניות של אנשים אחרים אשר עמלו קשה למען השגת רכושם.

במסגרת בש"פ 3453/05 בעניין אברג'יל נ. מדינת ישראל (לא פורסם), חזר בית המשפט והדגיש כי עבירות הרכוש אינן פוגעות רק ברכוש עצמו. עבירות אלו מחלחלות את תוך תודעתו ונפשו של האדם, אשר רכושו נגזר ממנו ללא כל הצדקה. עבירות הרכוש גורמות תחושה קשה והרגשת חוסר בטחון אצל אנשים שדירתם נפרצה, רכבם נגנב ורכושם נגזל מהם ללא כל עוול בכפיים.

משכך, ברור הדבר, כי במקרה העומד בפתחנו עילת מעצר קיימת וזאת בשים לב לתדירות ביצוע המעשים המיוחסים למשיב וחומרת העבירות המיוחסות.

ד.המלצת שירות המבחן:

בעניינו של המשיב הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן, השוטח את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, המכיל המלצה לשחרר את המשיב למעצר בית בבית הוריו ולהעמידו בפיקוח של שירות המבחן למשך 6 חודשים.

בגוף התסקיר צויין כי במידה וישוחרר המשיב ממעצר, יהא הוא מסוגל לשמור על התנאים המגבילים שהוטלו עליו. לגישת שירות המבחן רמת הסיכון הנשקפת מן המשיב, ביחס להישנות מעשים דומים בעתיד, הינה נמוכה.

לא זו אף זו, שירות המבחן חזר והדגיש כי בהיותו בקרבת הוריו, המשיב מתפקד באופן נורמטיבי ויוכל הוא לשמור על תפקוד תקין וזאת בשים לב להתרשמות של שירות המבחן כי המדובר באדם המצוי תחת סמכותם של הוריו.

המלצת שירות המבחן כשמה כן היא. המדובר הוא בהמלצה ותו לא. ברצותו יוכל בית המשפט לאמצה, ברצותו יוכל לאמץ חלקים ממנה ו/או לדחותה כליל.