מדינת ישראל נ' יחזקאל(עציר)

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה אשר ניתנה ביום 16.3.11 על ידי כב' השופטת הדסה אסיף בתיק מ"י 29146-03-11.

בית משפט השלום דחה את בקשת העוררת להאריך את מעצרו של המשיב והורה על שחרורו בתנאים מגבילים כמפורט בהחלטתו.

המשיב נעצר ביום 15.3.11 בשעה 20:00 יחד עם אחר בגין חשד לגניבת ארנק של המתלונן שבתוכו היה סכום של 4,370 ₪ ונמלט מהמקום. כעבור זמן קצר נעצר כאשר חלק מהכסף שנגנב ברשותו.

האחר שוחרר בתחנת המשטרה ובתנאים שקבעה העוררת.

ב"כ העוררת טוען כי שגה בית משפט השלום עת שחרר את המשיב בתנאים שנקבעו בהחלטתו הואיל ונגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בר הפעלה.

ב"כ המשיב סבור כי יש לדחות את הערר הואיל והמשיב נעצר ביחד עם אחר כאשר חלק מהכסף היה ברשותו והחלק האחר ניתן להניח היה ברשות אותו אחר ששוחרר ע"י המשטרה.

מעצרו של המשיב היה בו כדי ליצור אפליה בין שווים. בית משפט השלום לא מצא שיש צורך במעצרו של המשיב לצורכי חקירה, לכן הוא הורה לשחררו, החלטה זו נכונה לדעתו ולכן אין להתערב בה.

לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט השלום, בחומר החקירה, בהודעת הערר ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערר.

העובדה כי תלוי ועומד נגד המשיב עונש מאסר בר הפעלה אינו יכול לשמש עילה להארכת המעצר לצרכי חקירה.

העוררת לא הצביעה על פעולות חקירה שמחייבות מעצרו של המשיב.

כאמור, לא מצאתי כל עילה או פגם בהחלטת בית משפט השלום עת הורה על שחרורו של המשיב ולכן אינני מוצא מקום להתערב בה.

אינני מקבל את טענת העוררת ששחרור האחר מהווה אבחנה נכונה ולא אפליה בין שווים. שני החשודים נעצרו בגין אותו חשד והעוררת החליטה על דעת עצמה לשחרר את האחר. הודעת האחר מעלה כי הגניבה בוצעה בנוכחות האחר עת ישב עם המשיב בבית קפה ולכן ניתן לומר כי בנסיבות הענין היה בהן כדי להחשיד את האחר גם כן בעבירה שיוחסה למשיב.

על יסוד האמור לעיל אני מחליט לדחות את הערר ולא להתערב בהחלטת בית משפט השלום. אם יתקיימו התנאים שנקבעו ע"י בית משפט השלום ישוחרר המשיב.

ניתנה היום, י"א אדר ב תשע"א, 17 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: