מדינת ישראל נ' יושובייב

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם, אני מרשיעה אותו בעבירות של גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, זיוף, עבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין וניסיון קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 (1) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום ג' אדר א תשע"א, 07/02/2011 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גניבה, זיוף וניסיון לקבל דבר במרמה.

הוא התגורר בחודש ינואר 2009 בביתה של דודתו, המתלוננת, וגנב ממנה צ'ק השייך לה.

בהמשך, זייף את הכיתוב על הצ'ק ורשם סך של 11,500 ₪ לעצמו, וזייף את חתימתה של המתלוננת.

בהמשך, הפקיד את הצ'ק לחשבונו בבנק לאומי וניסה כך לקבל את הכספים לעצמו. הניסיון לא צלח.

בטיעוניה לעונש ציינה המאשימה את עברו של הנאשם, אשר ברובו אינו רלבנטי, אך יש לו אי הרשעה קודמת בשל גניבה בידי עובד, שהיא עבירה רלבנטית לענייננו.

עוד מציינת המאשימה את הסכום הגבוה שניסה הנאשם לקבל לרשותו, באמצעות העבירות שביצע, ואת העובדה שניצל את הכנסת האורחים של דודתו לצורך ביצוע העבירות.

מצד שני מציינת המאשימה, כי המתלוננת עצמה לא סבלה, בסופו של יום, נזק כתוצאה מהעבירות, ואף נראה שסלחה לנאשם.

הנאשם מציין, כי הוא מצוי בחובות גדולים בשל פעולות שעשתה אשתו בנפרד, ממנה הוא בשלבי גירושין.

הוא ציין כי מצבו הכלכלי רע ביותר.

הוא מתחיל בימים אלה עבודה חדשה בתל השומר ככוח עזר.

לכן, ביקש שלא להשית עליו קנס כספי, אלא התחייבות בלבד.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, החלטתי לכבד את הסדר הטיעון.

לעניין הקנס, אני סבורה כי יש להתחשב בדברי הנאשם בדבר מצבו הכלכלי, אך בכל זאת ראוי להרתיעו מביצוע עבירות נוספות, הן בדרך של עונש צופה פני עתיד והן בדרך של הכבדה, ולו קלה, על כיסו כבר עתה.

לפיכך, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר על תנאי בן שישה חודשים, למשך שנתיים, שלא יעבור את העבירות בהן הורשע היום.

ב.קנס בסך 500 ₪, או 3 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בארבעה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, כשהראשון בהם יחל ביום 1.3.11. אי עמידה באחד התשלומים, תגרור העמדת הסך כולו לפרעון מיידי.