מדינת ישראל נ' יונה

בפני

כב' השופט יהושע צימרמן

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך שנהג ברכבו במהירות העולה על המותר במקום.

בפני העיד השוטר עורך הודעת תשלום קנס – ת/1 וכן הנאשם אשר הגיש צילום מטעמו – נ/1.

לאחר שקראתי את התרשומות ושמעתי את העדויות לא מצאתי מקום לפקפק באמינות גירסת השוטר.

הנאשם לא חלק על תקינות המכשיר ועל תקינות ההפעלה (עמוד 5 לפרוטוקול מיום 19.1.12 שורה 2), וכל טענתו היא שרכבו לא היה בודד בכביש.

מדובר בהפעלת לילה, והשוטר ציין במפורש בת/1 שרכבו של הנאשם היה בודד בכיוון נסיעתו.

טוען הנאשם כי רכב נוסף ואופנוע עמדו לצידו ומשמאלו ברמזור.

משהתחלף האור ברמזור לירוק החל בנסיעה, וגם רכבים אלו החלו בנסיעה, ואולם רכבים אלו היו משמאלו ולפניו, מאחר ונסעו במהירות גבוהה יותר ממהירות רכבו.

מכאן ,שהטענה שהיה בודד בכביש,איננה נכונה.

הנאשם נשאל בחקירתו הנגדית היכן היה ממוקם, ביחס אליו, הרכב הנוסף, בזמן שראה את השוטר ותשובתו היתה "נראה לי שהוא כבר הגיע לראשל"צ אבל תפסו רק אותי כי אני הייתי מצד ימין של הכביש".

מכאן עולה שאף אם נקבל את גירסת הנאשם הרי מסתבר שבזמן ביצוע מדידת רכבו של הנאשם על ידי השוטר, היו הרכבים הנוספים ממוקמים לפנים,במרחק ניכר, והדבר תואם את תרשומת השוטר ולפיה בעת ביצוע המדידה רכב הנאשם היה בודד.

מטרת ההנחיה המחייבת שבהפעלת לילה (להבדיל מהפעלת יום) הרכב הנמדד יהיה בודד בכיוון נסיעתו, הינה למנוע מצב שבו שוטר מודד רכב א', ומייחס בטעות את המדידה לרכב ב', בסוברו שמדובר ברכב הנמדד.

ולענייננו, באם הרכבים הנוספים כבר חלפו את עמדת השוטר ונמצאים מאחורי גבו, אין רלוונטיות להיותם בכביש, ואין בהמצאותם בכביש כדי לפסול את מדידת רכב הנאשם.

יתרה מזאת מצאתי פגם בהגשת התמונה נ/1 על ידי הנאשם.

הנאשם ביקש להגיש לבית המשפט צילום ממקום הארוע ובו תמרור המציין הגבלת מהירות ל-60 קמ"ש, כאשר בכתב האישום נטען כי המהירות המותרת במקום הינה 50 קמ"ש, ואולם מתברר שמדובר בתמרור המוצב בכיוון הנגדי של הדרך.

שאל התובע את הנאשם "למה צילמת תמרור של 60 קמ"ש בכיוון הנסיעה הנגדית שלך"

תשובתו של הנאשם היתה כדלקמן: "כי לא היה שום תמרור אחר לצלם בכיוון הנסיעה שלי. צילמתי את התמרור הנגדי כי אם יש תמרור בכיוון הנגדי מותר בשני הצדדים ליסוע" (עמוד 6 שורות 6-8).

אין לי אלא להתפלא על תשובתו זו של הנאשם, המלמדת שכללים יסודיים המתייחסים לתמרורים אינם נהירים לו, כנהג, או שמדובר בהתממות גרידא.