מדינת ישראל נ' יאגי

החלטה

בפנַי ערר על החלטת בית-משפט השלום בתל-אביב מיום 28.3.10, שלפיה הורה בית-המשפט על שחרורו של המשיב.

קראתי חומר ושמעתי טיעונים. דינו של הערר להתקבל. אסביר: ראשית, החשד הסביר – יש בפנַי חשד סביר מוצק נגד החשוד לעבירה של סחר בסם מסוכן. מדובר למעשה בחשד סביר, שהוא ברמה של ראיות לכאורה. בקליפת אגוז – אני מפנה לדו"חות פעולה מיום 23.3.10 שעה 13:45, 23.3.10 שעה 14:30, 23.3.10 שעה 13:50 ובעיקר עמוד ראשון – אמצע העמוד; לעדות מיום 23.3.10 ובעיקר משורות 5 עד 12; עדות מיום 23.3.10 שעה 18:55 ובעיקר שורות 5 עד 10; דו"ח מסדר זיהוי – ואני מפנה לניצב מס' 6, וכן לעמוד השני – תמונה מספר 6 (זאת בהקשר לעדות שפורטה אחרונה לעיל); ולבסוף, עדות החשוד ובה אני מפנה לעמ' 2, בעיקר לשורות 18-19; וחוות-דעת מומחה.

ניתוח החומר מלמד, בקליפת אגוז, שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב בעבירה של סחר בסם מסוכן. אני אומר את הדברים מעבר לדרוש, שהרי אנו בשלב החשד הסביר. ואולם, אני אומר אותם כך כדי ללמד על מוצקוּת החומר.

ועתה לעילות המעצר: ראשית, עילת המסוכנוּת: לחשוד שבפנַי עבר פלילי, המחזיק 13 גזרי-דין ובהם לא רק עבירות אלימות, אלא בעיקר לענייננו, עבירות סמים מסוג פשע. כמו כן, הוטלו על המשיב בעבר עונשי מאסר בפועל לריצוי בבית-הסוהר (ראה בסעיף 7, 11, 12 לגיליון). לא זו אף זו, אלא שלחובתו לכאורה מאסר על-תנאי בן 3 חודשים, בר הפעלה, שהוטל ביום 23.2.10. היינו, כחודש וחצי בלבד לפני מועד ביצוע העבירה הנטענת כאן. כאשר זהו מצב הדברים, הרי שיש עילת מסוכנוּת מובהקת נגד המשיב, וזאת לא רק מעצם העבירה שביצע.

טען הסנגור שמדובר במכירה, לכל היותר של מנה, בכמות זעומה של חומר. ואולם, דין הוא, שאין זה רלוונטי, מבחינת מעצר או שחרור, כמות החומר. מדובר במכירה. אני מפנה לחומר החקירה. מדובר בעבירה שעל-פי הפסיקה, נראית לא רק כחמורה, אלא למעט מקרים יוצאי דופן מחייבת מעצר עד תום ההליכים. זאת, בנוסף לנתונים הנוספים שפירטתי לעיל.

בנוסף, למדתי מהצהרת תובע המונחת בפנַי שיש לחובת המשיב תיק התלוי ועומד נגדו, ובו הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, בין-השאר בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, ושם המשיב שבפנַי שוחרר בערבויות. היינו, בנוסף לאמור לעיל ובלי לגרוע ממנו, לכאורה עולה גם עילת השיבוש. האם ניתן לתת במשיב הזה אמון.

ולפני סיום: על-פי גיליון הרישום הפלילי של המשיב, יש לחובתו 19 תיקים פתוחים. בהם ספרתי ארבעה תיקים בעבירות סמים מסוג פשע. כל זאת, אך מעבר לדרוש לעבר הפלילי שכבר הוכרע בבית-המשפט.

כאשר בפנַי הצהרת תובע, הרי שעל-פי פסיקת בית-המשפט העליון יש להורות על שחרור בשלב הזה, רק אם במובהק זהו מקרה לשחרור. מובן שבית-המשפט צריך, גם בשלב הזה, לשקול האם ניתן להשיג את מטרת המעצר גם בחלופת מעצר. ואולם, לאור הנתונים שבפנַי, דעתי שונה מדעתו של בית-משפט קמא הנכבד: בשלב הזה, יש עילות מעצר, יש חשד סביר לעבירה חמורה, ובשלב הזה בוודאי שאין לקבוע מסמרות שמדובר בנרקומן שאיננו סוחר סמים ממש, ולכן ראוי לשחררו כבר בשלב זה. כאשר יוגש כתב-האישום, תוגש הבקשה למעצר עד תום ההליכים – שאין חולק שיש עילה לבקש מעצר כזה – בית-משפט קמא הנכבד יבחן האם ניתן לשחרר את המשיב, ואם כן, האם יש צורך לעשות בדיקות קודם לכן, כאלה או אחרות. ואולם, נעלה מכל ספק הוא שבשלב הזה, אין מקום לעשות זאת כפי שעשה זאת בית-משפט קמא.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הערר ומאריך את מעצרוֹ של המשיב עד ליום 1.4.10 שעה 10:00.

ניתנה והודעה היום י"ד ניסן תש"ע, 29/03/2010 במעמד הנוכחים.

גלעד נויטל, שופט

הוקלד על ידי: צביה שמחוביץ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: