מדינת ישראל נ' טלוזי מועתסם

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בתאריך 16/06/10 בהעדר המבקש ולחילופין בקשה לניכוי הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש למשך 30 ימים, מתקופת הפסילה שהוטלה במסגרת גזר הדין והפחתת הקנס.

סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 קובע, כי בית המשפט רשאי לבטל פסק דין שניתן בהעדר הנאשם, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

סעיף זה קובע כי הבקשה תוגש בתוך 30 ימים מיום שהומצא למבקש פסק הדין.

בתאריך 30/07/10 נשלחו למבקש הודעות באמצעות דואר רשום בגין הטלת קנס ופסילת רישיון הנהיגה, בעקבות פסק הדין שניתן בתיק זה. אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש", המהווה אישור מסירה כדין.

ישיבת יום 16/6/10 נקבעה בנוכחות המבקש. המבקש ידע על קיום הדיון, אך לטענתו נבצר ממנו להתייצב במועד שנקבע. משידע שהדיון התקיים, אין למבקש להלין אלא על עצמו על כי לא בדק את תוצאות אי התייצבותו לדיון.

זאת ועוד, לטענת המבקש בתאריך 20/04/11 נעצר בעת שנהג ורישיונו ניטל ממנו, תוך שהודע לו תוכן פסק הדין בתיק זה.

למרות האמור, הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין ביום 31/5/11, מבלי ליתן כל הסבר לשיהוי בהגשת הבקשה.

משכך הנני קובעת כי חלף המועד להגשת בקשה זו.

כאמור לעיל, אין מחלוקת כי המבקש התייצב לדיון קודם והתיק נקבע בתאום עמו ליום 16/06/10. לפיכך, הנני קובעת כי המבקש זומן לדיון כדין ולמרות זאת לא התייצב.

במסגרת בקשה זו, הודה המבקש בביצוע העבירה ולא הוצגו סיכויי הגנה.

הענישה שהוטלה על המבקש הינה במתחם הסבירות, אף ללא ניכוי תקופת הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש בשים לב לחומרת העבירה, לכן לא נגרם למבקש עיוות דין כתוצאה ממתן פסק הדין בהעדרו.

עם מתן גזר הדין בית המשפט "קם מכסאו" ובהתאם לעקרון "סופיות הדיון" לא ניתן להיעתר לבקשה להפחתת סכום הקנס ולניכוי תקופת הפסילה המנהלית מתקופת הפסילה שהוטלה במסגרת תיק זה.

אציין כי לא צורפה לבקשה תעודת סטודנט.

אשר על כן, הבקשה נידחת על כל רכיביה.

פסק הדין יוותר על כנו.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"א, 01 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: