מדינת ישראל נ' טיביקייב(עציר)

החלטה

בענינו של המשיב ניתנה החלטת שחרור עקרונית כבר ביום 04/11/10.

המשיב עד היום לא עמד בתנאי שחרורו ולפיכך הובא לתזכורת ערבויות.

אתמול נערך דיון נוסף בענינו של המשיב בשאלת בדיקת הערבויות ובית המשפט הקל בתנאים שנקבעו על-ידי בית המשפט מלכתחילה.

בדיון היום טען המשיב באופן נחרץ כי לא יוכל להפקיד סכום כלשהו במזומן, כמו גם לא יוכל להציע ערב צד ג'.

בנסיבות הללו עתר ב"כ המשיב לשחרורו בתנאי הרחקה בלבד, תוך ויתור על הפקדה במזומן וערבות צד ג'.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ המשיב בענין זה, לא אוכל להעתר לבקשה ולהורות על שחרורו של המשיב בתנאי הרחקה בלבד.

לטעמי אין בהרחקה בלבד כדי להשיג את תכלית המעצר בענינו של המשיב ולהגן על שלומה ובטחונה של המתלוננת.

התנאים שנקבעו בענינו של המשיב הינם מינימלים וכרסום נוסף בהם למעשה משמיט את הקרקע מתחת לאותם תנאים שנקבעו כדי להשיג את תכלית המעצר.

אשר על כן אני מורה כי המשיב ישוחרר רק לאחר שיעמוד בכל התנאים שנקבעו בענינו בהחלטות בית המשפט מיום 04/11/10 ו- 07/11/10.

לא יעמוד המשיב בתנאים שנקבעו, ייעצר עד החלטה אחרת ויובא לדיון בענינו ביום 15/11/10 בשעה 11:30, בפני.

המשיב יובא לדיון באמצעות ליווי/שב"ס.

מעיון בבקשה שהוגשה בענינו של המשיב עולה כי המתלוננת טוענת כי המשיב סובל מבעיות נפשיות כאלה ואחרות וכי אושפז בעברו.

גם התרשמות בית המשפט מהמשיב במהלך הדיון הינה כי ייתכן שמדובר במי שסובל מבעייה נפשית כזו או אחרת.

זאת ועוד, גם מעיון בהודעת המשיב עצמו במשטרה, עולה כי גם לדבריו היה מאושפז בעבר בבית החולים באר יעקב.

בנסיבות הללו , ונוכח קיומה של אינדיקציה בדבר בעיות נפשיות מהן סובל המשיב, אני מוצאת לנכון להורות על קבלת חוות דעת פסיכיאטרית בענינו של המשיב.

לפיכך ומתוקף סמכותי על-פי הסעיפים 15 ו- 16 לחוק לטיפול בחולי נפש התשנ"א-1991 הנני מורה על קבלת חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של המשיב.

הפסיכיאטר המחוזי יתן חוות דעתו בשאלה האם המשיב מסוגל לעמוד לדין והאם הוא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה.

הבדיקה יכול ותעשה בתנאי אשפוז.

הפסיכיאטר המחוזי יוכל להעביר את המשיב לבית המעצר לאחר סיום הבדיקה, אם יגיע למסקנה שאין הוא זקוק להמשך אשפוז.