מדינת ישראל נ' טורגמן

החלטה

מורה על מינוי הסנגוריה הציבורית לייצג את החשוד בהליך זה.

ניתנה והודעה היום ט"ז תמוז תשע"א, 18/07/2011 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 17.07.11 בשעה 10:20.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 3 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, הפרעת שוטר, סיכון אדם בנתיב תחבורה ונהיגה פוחזת של רכב, בכך שביום 17.07.11 בשעות הבוקר, רכב על אופנוע באילת בניגוד לכיוון התנועה, לאחר ששוטרים סימנו לו לעצור החל להימלט תוך שהוא מסכן את התנועה – עד שנעצר. הוברר כי אין לו רישיון והוא נוהג בזמן פסילה.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות, שיבוש והימלטות.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

טרם הובהר באם החשוד נהג בזמן פסילה, ומן הראוי לעשות פעולה זו בהקדם האפשרי.

גרסתו של החשוד כפי שמסר אותה, אינה מסתייעת בשלב זה, והיא נחזית כשקרית. במצב זה יש לאפשר לרשות החוקרת להשלים את החקירה כמבוקש.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותו של החשוד, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

כמו כן, אני סמוך ובטוח כי הקצין הממונה על החקירה יפעיל את שיקול דעתו בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק, על מנת להביא לשחרורו של החשוד בערובה, היה ותסתיים החקירה טרם מועד זה .

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 20.07.11 עד השעה 12:00.

11.תיק החקירה מושב לחוקר.

12.צו מעצר נחתם בד בבד.