מדינת ישראל נ' טורגובניקוב ואח'

החלטה

הדיון להיום נקבע לאחר שהוגשה מטעם ב"כ המשיב בקשה להקלה בתנאי שחרורו, על דרך מתן אפשרות ליציאה לעבודה.

לצורך זה התבקש תסקיר מעצר בענינו של המשיב אשר מונח היום בפני בית המשפט.

מהתסקיר עולה כי בפגישה עם קצינת המבחן ציין המשיב בפניה כי אינו מעוניין לצאת לעבודה אלא להשתלב בטיפול במרכז יום.

לפיכך, שירות המבחן אינו בא בהמלצה בכל הקשור ליציאתו של המשיב לעבודה. שירות המבחן מציין כי קיימת חשיבות להשתלבותו של המשיב בהליך טיפולי שיקומי, וממליץ כי בית המשפט יאפשר לו להשלים הליך בדיקת התאמתו למסגרת טיפולית במרכז יום לצעירים ברחובות.

נוכח האמור בתסקיר, זנח ב"כ המשיב בקשתו המקורית ליציאה לעבודה, וביקש כי עד מועד בו יוברר אם המשיב אכן משתלב בהליך טיפולי, יאפשר לו בית המשפט שעות התאווררות קצובות בשבוע בליווי ובפיקוח.

ב"כ המשיב טען כי נוכח ההכרה של המשיב בחשיבות ההליך הטיפולי, מוכן הוא להקריב ולזנוח בקשתו המקורית ליציאה לעבודה, שכן מבין הוא כי את מירב המאמצים יש להשקיע בהליך הטיפולי.

ב"כ המבקשת מתנגדת להקלה כלשהי בתנאי השחרור, ומפנה את בית המשפט לעובדה כי אך ביום 08/07/10 ניתנה החלטה בענינו של המשיב, לאחר שהוגשה בקשה ליציאה לשעות התאווררות מטעמו. בית המשפט דחה הבקשה ליציאה להתאווררות תוך שציין את חומרת העבירות, ואת ההלכה הנוהגת לפיה ברגיל מקומם של סוחרי סמים מאחורי סורג ובריח וכי חלוף הזמן בלבד אינו מהווה גורם המצדיק שינוי תנאי שחרורו של המשיב.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, ועיינתי בתסקיר המעצר שניתן בענינו של המשיב, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן בעת הזו להעתר לבקשה להקל בתנאי שחורו של המשיב.

ענין זה אין לי אלא להפנות להחלטתי מיום 08/07/10 ובוחרת אני לאמץ כל האמור בה בכל הנוגע לבקשה המונחת בפני היום.

נכון הוא כי מאז החלטתי זו ועד היום חלפו כחודשיים ימים, אך סבורני כי מעבר חודשיים ימים מאז מתן החלטתי זו, אינו מצדיק את שינויה בשל יסוד חלוף הזמן גרידא.

אף בפי הסנגור אין טענה לשינוי נסיבות כלשהו ונתמך הוא אך ורק בעילת חלוף הזמן.

בית המשפט אינו מתעלם מרכיב חלוף הזמן, אך אין לתת לרכיב זה מעמד בכורה, בפרט שעה שעסקינן בעבירות חמורות כעבירות בהן הודה והורשע המשיב.

גם שירות המבחן אשר הגיש המלצותיו לבית המשפט לא המליץ על מתן שעות התאווררות או הקלה כזו או אחרת בתנאי השחרור, אלא אך ורק על בדיקת אפשרות שילוב בהליך טיפולי.

כשלעצמי סבורני כי טרם בשלה העת להקלה בתנאי שחרורו של המשיב וכפי שקבעתי בהחלטתי מיום 08/07/10, ההנחה המובנית בחלופת מעצר בית שהוחלה לבקשת המשיב, היא כי הוא ישהה במסגרת זו, במהלך התנהלות משפטו, וכל עוד הוא מתמשך התמשכות סבירה, לא תקום עילה לשינוי תנאי החלופה.

בנסיבות שבפני, זהו אכן מצב הדברים.

סוף דבר- אינני נעתרת לבקשת ב"כ המשיב ואני קובעת כי כל התנאים שנקבעו בענינו של המשיב יעמדו בעינם.

ככל שתגובש בשירות המבחן המלצה לשלב את המשיב בהליך טיפולי, תוגש בקשה מתאימה לבית המשפט והענין ידון.

ניתנה והודעה היום ה' תשרי תשע"א, 13/09/2010 במעמד הנוכחים.

שרית זמיר, שופטת

החלטה