מדינת ישראל נ' טויבנשלק (אסיר)

פסק דין

ערעור על קולת העונש.

המשיב הורשע בגין שורה ארוכה של עבירות עפ"י התיק המקורי והמצורפים ובהם תאונת דרכים שתוצאתה חבלה של ממש, מספר פעמים של נהיגה בזמן פסילה וכתוצאת לוואי נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף וביטוח.

ביהמ"ש קמא דן את המשיב ברותחין בכל הקשור לחלק המילולי של גזה"ד אולם לטעמה של התביעה נמנע השופט הנכבד מליצוק תוכן ראוי לדברים שנכתבו על ידו.

ב"כ המשיב הגן בלהט על גזר הדין תוך שהוא מדגיש כי מדובר בגז"ד ראוי ובעיקר הוא מפנה את תשומת הלב לעובדה כי המשיב עתיד לסיים מחר את מאסרו, זאת נוכח החלטת ועדת שליש לניכוי שליש מהמאסר.

מכאן, לטעמו של הסניגור הנכבד, פיתח המשיב ציפיות כי בכך תם הדיון בעניינו.

לצערי, ובנסיבות הקשות, אינני רואה עין בעין עם הסניגור. אני ער לכך כי המשיב היה כמטחווי פסיעה מהחירות, אולם אני סבור כי אין מנוס מקבלת הערעור לכל הקשור לרכיב המאסר בפועל.

העבירות כשלעצמן ובהצטברותן מעידות על משיב משולח רסן, הדש את החוק בעקביו.

המשיב עשה לעצמו מנהג לנהוג ברכב בזמן פסילה, כאשר אגב כך הוא מסכן עוברי דרך כפי שמעידה התאונה בה הורשע וכפי שמעיד עברו המכביד הכולל תאונת דרכים מחודש אוקטובר 2008.

אין בפסילות רשיון נהיגה בפועל כדי להרתיע את המשיב.

עם זאת, כדרכה של ערכאת ערעור, לא אמצה את הדין עם המשיב. יפים הדברים שבעתיים כאשר נותנים את הדעת למועד השחרור שנקבע מלכתחילה, זאת בעוד 24 שעות.

אשר על כן, אני מקבל את הערעור וגוזר על המשיב תקופת מאסר בפועל של 8 חודשים.

יתר רכיבי גזר הדין בעינם.

ניתן והודע היום כ"ב אלול תש"ע, 01/09/2010 במעמד הנוכחים.

ציון קפאח, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: