מדינת ישראל נ' טווילי(עציר) ואח'

החלטה

ביום 30.8.10 הוגש כנגד המשיב כתב אישום יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כתב האישום מייחס למשיב ב-3 אישומים עבירות של תקיפה סתם, איומים, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור.

לאחר קיום בדיקה פסיכיאטרית למשיב הוברר, כי הוא כשיר לעמוד לדין, ועל כן התקיים ביום 7.9.10 דיון לגופה של בקשה.

ב"כ המשיב הסכים על קיומן של ראיות לכאורה בפני כב' השופטת בן ארי עלתה השאלה בדבר שחרור לחלופת מעצר.

לצורך כך עתר ב"כ המשיב להכנת התסקיר, ולכך ניתנה הסכמת ב"כ המבקשת.

מהתסקיר שהוצג לי היום מיום 19.10.10 ציינה קצינת המבחן, כי במצב שבו נמצא המשיב כפי שתואר בתסקיר, לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר בקהילה, וקיים סיכוי להשנות התנהלות אלימה ובעייתית.

עוד ציינה קצינת המבחן, כי המשיב מתקשה לקשר בין בעיית השתיה ממנה הוא סובל לבין התנהגותו האלימה.

במצב זה, ניסתה קצינת המבחן לשקול שילובו בהליך טיפולי – הליך גמילה אינטנסיבי במסגרת סגורה.

בשלב זה לא באה בהצעה קונקרטית, וביקשה דחיה לצורך בדיקת אפשרויות טיפוליות מתאימות.

ב"כ המשיב מבקש להעתר לדחיה, ואילו ב"כ המבקשת מתנגד, ומבקש להורות על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ההתנגדות מבוססת בעיקר על העובדה כי ככל שמבקש שירות המבחן לשקול הליך טיפולי, יש להדרש לכך במסגרת ההליך העיקרי ולא במסגרת שלב הבקשה להארכת המעצר עד תום ההליכים.

מקובלת עלי טענת ב"כ המבקשת.

הלכה היא, כי רק בהתקיים תנאים מסוימים יש מקום לשקול שחרור לחלופת מעצר מסוג גמילה.

בין היתר נמנה התנאי בדבר תחילתו של טיפול עוד קודם לשלב המעצר, ובוודאי הבעה של רצון כן ואמיתי להשתלב בהליך כנ"ל.

לא ראיתי יסוד לכך בתסקיר שהוגש.

גם ב"כ המשיב לא ציין כי יש רקע מתאים לתחילת ההליך הטיפולי כבר בשלב זה.

על כן, בהעדרה של חלופת מעצר מתאימה לאיון המסוכנות הברורה הנשקפת מהמשיב – אני מורה על הארכת מעצרו עד תום ההליכים כנגדו.

ניתנה והודעה היום י"ב חשון תשע"א, 20/10/2010 במעמד הנוכחים.

רחל קרלינסקי, שופטת