מדינת ישראל נ' טהר

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם.

בתאריך 7.3.10 ניתן פס"ד בתיק תעבורה ירושלים מס' 11893/07 בעניין מדינת ישראל נ' עינת עוזרי. פסה"ד ניתן בהרכב של שלושה שופטים לאחר שמיעת עדויותיהם של מומחים מטעם ההגנה ומטעם התביעה. בית המשפט בדק את טענות ההגנה שנשמעו נגד מכשיר הינשוף ובסופו של הליך ארוך ומורכב הגיע למסקנה כי מכשיר הינשוף "מבצע מלאכתו כהלכה ובאופן מדויק במרבית המוחלטת של המקרים. עם זאת, קיימים מקרי קיצון שבגינם ראוי לקבוע למכשיר, שולי סטייה רחבים מאלו הקיימים. שוליים אלו יבטיחו כי נהג יועמד לדין רק אם בגופו תמצא רמת אלכוהול העולה על זו שקבע המחוקק במדינת ישראל".

בית המשפט הגיע למסקנה כי "למען הזהירות, בהעדר ידיעה מדויקת ומאחר והמכשיר טרם נבדק על-ידי מומחים כנדרש, יורחק זמנית קו האכיפה וייקבעו שולי בטחון חדשים."

בית המשפט קבע כי "מכלל החישובים שערכנו, לפי כל ההפחתות כתוצאה מסטיות ואי דיוקים אפשריים, ראינו להפחית 20% מכל תוצאת בדיקה אותה מספק המכשיר. על התוצאה מתקבלת להיות שווה או גבוהה מ-320 מק"ג בליטר נשוף. בפועל המשמעות היא שרק תוצאה של 400 מק"ג ומעלה בליטר נשוף תאפשר העמדה לדין בשכרות."

החלטת בית המשפט בעניין עוזרי אומצה בתאריך 22.3.10 בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי כבוד השופטת ברקאי בע"פ 6559/09, מיכאל ליבקין נגד מדינת ישראל, שם נקבע :

" משעמדה סוגיית ממצאי מכשיר הינשוף לבדיקה מעמיקה של מותב בבית המשפט השלום בירושלים, מותב אשר עשה עבודה מקיפה בבדיקת אמינות תוצאות המדידה של מכשיר הינשוף וראה לנכון להעמיד את רף האכיפה על 400 מיקרו גרם בליטר אויר נשוף, קביעה שהנני רואה לנכון לאמצה לאור הנימוקים שהובאו שם בפסק הדין, סבורה אני כי זכאי המערער בנסיבות דנן להינות מן הספק, לאור הגבוליות האמורה ברמת האלכוהול שנמצאה בגופו". בית המשפט המחוזי זיכה את המערער אשר רמת האלכוהול בגופו עמדה על 330 מיקרו גרם, והרשיעו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים על פי מבחן מאפיינים שנערך לו.

גם בעפ"ת 12122-07-09 מדינת ישראל נ' הרצל סולטנה התייחס כבוד בית המשפט להחלטת ההרכב בירושלים כאל פסק דין מקיף אשר נקבע בו "סף הרשעה בטוחה".

נוכח כל האמור לעיל,מצאתי לנכון לאמץ את הכרעת הדין היסודית והמקיפה שניתנה בעניין עוזרי על ידי הרכב מיוחד שהשתית את החלטתו לאחר שמיעת מומחים רבים מן הארץ והעולם, החלטה אשר אושרה בבית המשפט המחוזי.

התביעה עצמה חזרה בה ונסוגה מרמת האלכוהול הקבועה בחוק ואינה מגישה כיום כתבי אישום לפי רמות אלכוהול של 240 מיקרוגרם. בערעור שהוגש בעניין עוזרי הגבילה עצמה התביעה לערעור לגבי רמת אלכוהול שמעל 290 מיקרוגרם. מכאן עולה שגם התביעה אינה רואה כרף מחייב את הרף הקבוע בחוק.

אני סבורה, כמו כן, כי הכרעת הדין העקרונית שניתנה מקימה הגנה מן הצדק לנאשם, אשר רמת האלכוהול בגופו נמוכה מהרף שנקבע בפסק הדין. בדיונים רבים שהתקיימות בבית המשפט בתיקים שעניינם נהיגה בשכרות ביקשה התביעה לדחות את הדיון עד למתן הכרעת הדין בעניין עוזרי. למרות זאת, אין התביעה מקבלת עליה את הכרעת הדין המנומקת.

הואיל ורמת האלכוהול שנמצאה בבדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם עומדת על 365 מיקרו גרם, רמת אלכוהול הנמצאת מתחת לרף שולי הביטחון שנקבע בעניין עוזרי, אני מזכה את הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות.

בדקתי את חומר הראיות שהוגש לעיוני ולא מצאתי בו כל ראייה לכך שהנאשם היה נתון תחת השפעת משקאות משכרים. הנאשם נבדק בבדיקה אקראית וטען בפני השוטר, כי שתה זמן קצר קודם לנהיגה פחות מחצי כוס בירה. הופעתו היתה מסודרת, הגיב לעניין, בעמידתו והליכה על קו היה יציב וביצע בהחלטה מבחן הבאת אצבע לאף.

נוכח כל האמור לעיל, הנאשם זכאי.

זכות ערעור כחוק

ניתנה והודעה היום י"ח אייר תש"ע, 02/05/2010 במעמד הנוכחים.

רות רז, שופטת

הוקלד על ידי: מזל קורן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: