מדינת ישראל נ' טגאי(עציר)

החלטה

בפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים הפליליים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי וכן עבירה נוספת של תקיפה על מנת לגנוב.

תמצית העובדות אשר בכתב האישום היא כי ביום 24/6/10 הגיע המשיב לתחנת דלק ליד קיבוץ מורן, שם הוא התפרע, לקח את "אקדח" התידלוק והחל להכות בו במשאבת התידלוק.

בהמשך, משהגיע רכב לתחנה לשם תידלוק, פתח המשיב את דלת אותו רכב, החל להכות באגרופיו את נהג הרכב וביקש לגנוב ממנו את מפתחות הרכב לשם גניבת גם הרכב עצמו.

מעשיו של המשיב הופסקו רק כשהתערבו אנשים שהיו במקום.

למעשה אין מחלוקת לגבי העובדות הנטענות בכתב האישום וכן קיומה של עילת מעצר עד תום ההליכים.

הסניגור מיקד את טיעוניו במצבו הנפשי של המשיב ובחוסר קיום כוונה אצלו כדי לגנוב. בכך הוא מסתמך בעיקר על חוו"ד פסיכיאטרית נגדית של ד"ר גורביץ יעקב, הנושאת תאריך 5/9/10.

זה המקום לציין כי הבקשה למעצר עד תום ההליכים הפליליים "התגלגלה" משופט לשופט לאור הפגרה, כך שהונחה בפניי לשם הכרעה בה.

לפיכך ולאור המתואר לעיל, המחלוקת שבין הצדדים היא באם להורות על מעצר עד תום ההליכים רגיל או להורות על מעצר עד תום ההליכים במסגרת אישפוז במוסד לבריאות הנפש.

דעתי היא כדעת ב"כ המבקשת, שאין מקום להורות על אישפוז המשיב עד תום ההליכים הפליליים.

מטעם הפסיכיאטר המחוזי הוגשו 3 חוות דעת, שבכולן נקבע כי המשיב כשיר לעמוד לדין, הן בעת ביצוע העבירה והן כיום.

הפסיכיאטר המחוזי אומנם ציין כי המשיב סובל מהפרעות נפשיות, לרבות ממחלת סכיזופרניה, אך אותה מחלת נפש ואותן הפרעות נפשיות לא שללו את כשירות המשיב לעמוד לדין.

כן ציין הפסיכיאטר המחוזי כי מצבו הנפשי של המשיב, כפי שתואר, נובע משימוש בחומרים ממכרים, לרבות אלכוהול וסמים.

מטעם ההגנה הוגשה חוו"ד שגם בה אין קביעה כי אכן המשיב אינו כשיר לעמוד לדין. כל שנקבע בה הוא כי המשיב סובל ממחלה פסיכוטית כרונית – סכיזופרניה וכי הוא אינו מקפיד על הטיפול הנדרש על ידי נטילת תרופות מתאימות.

כן אותו פסיכיאטר מטעם ההגנה ציין כי לא נתגלו אצל המשיב סימנים פסיכוטיים חריפים בעת בדיקתו.

אומנם הפסיכיאטר מטעם ההגנה ציין כי אין אפשר לשלול שהמשיב היה במצב פסיכוטי, אשר התפתח לא רק על רקע מחלתו העיקרית, אלא כתוצאה משימוש ממושך באלכוהול ובסמי רחוב.

גם אליבא עמדתו של הפסיכיאטר מטעם ההגנה, אין המשיב היום במצב של אי כשירות לעמוד לדין עקב מחלת נפש.

עניין בירור אשמתו של המשיב ובאם שיכרותו או היותו מסומם, כאשר לגבי דידי קיים ספק גדול באם יכולים לזכותו מאשמה, יעשה במהלך המשפט עצמו.

לפיכך ולאור חווה"ד שהונחו בפניי, גם חווה"ד מטעם ההגנה, הינני בדעה כי יש להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים בבית מעצר רגיל ולא במוסד רפואי לבריאות הנפש.