מדינת ישראל נ' טאהא

החלטה

מתירה לנאשם לחזור בו מכפירתו.

ניתנה והודעה היום ה' אדר א תשע"א, 09/02/2011 במעמד הנוכחים.

לאה שלזינגר שמאי, שופטת

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום אני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ה' אדר א תשע"א, 09/02/2011 במעמד הנוכחים.

לאה שלזינגר שמאי, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

על פי כתב האישום רישיון נהיגה של הנאשם נפסל,למשך 5 שנים בתיק אחד, ולשנתיים בתיק אחר.

הנאשם, הפקיד מסמכים בתיק ביתה משפט ביום 28.5.08 והחל במועד זה את ריצוי הפסילה.

ביום 1.1.10 נתפס הנאשם נוהג ביודעו כי הוא פסול לנהיגה וכי הוא אינו אוחז רישיון נהיגה תקף, מאחר ורשיונו פקע עוד באפריל 96 וללא ביטוח.

לא זו אף זו הנאשם אף היה שיכור בעת שנתפס נוהג כאשר בבדיקת נשיפה נמצא ריכוז אלכוהול של 560 מק"ג בליטר אוויר נשוף.

ריכוז שהינו למעלה פי 2 מהריכוז המירבי בתיק.

היינו מדובר בעבירות חמורות ומסוכנות, המצביעות על זלזול, הן בהכרעות שיפוטיות שפסלו את הנאשם מלנהוג והן בשלומם וביטחונם של המשתמשים בדרך.

יצוין, כי הנאשם נהג על אף כשהיה תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה למשך שנה ואף עונש זה לא היה בו כדי להרתיע את הנאשם והוא שב ונהג.

לזכותו של הנאשם חזרתו מכפירה והודאתו, לחובתו 13 הרשעות קודמות מהן 12 לאחר מועד פקיעת רשיונו, מתוכן 6 בגין , בין היתר נהיגה ללא רישיון נהיגה.

הצדדים עתרו במסגרת הסדר טיעון, להטיל על הנאשם , מאסר למשך שנה, הפעלת המאסר המותנה בחופף, פסילה, פסילה על תנאי , כאשר התביעה עתרה לפסילה למשך 5 שנים והסנגור ביקש להטיל פסילה קצרה יותר.

יצויין כי הנאשם, היה במעצר מאחורי סורג ובריח,מיום 1.1.10 ועד ל20.1.10 ומאז מצויי במעצר בית מוחלט.

בהתחשב בכך, ובהודאתו של הנאשם,מצאתי כי הסדר הטיעון סביר ולפיכך אאמצו ואני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

אני דנה את הנאשם למאסר למשך 12 חודשים שירוצה מאחורי סורג ובריח.