מדינת ישראל נ' ט' 1479104(עציר)

החלטה

נגד המשיב הוגש עוד ביום 14/8/13 כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע, ייבוא סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. זאת, ביחס לסם מסוכן מסוג אמפתמין, המכונה "יאבה", בחבילה שבה הוסתרו 1,337 טבליות, בתוך 26 שקיות שקופות, שהגיעה מתאילנד לישראל.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ביום 14/8/13 התקיים דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים בפני שופט תורן, שבו ביקש ב"כ המשיב לדחות את מועד הדיון לצורך לימוד החומר, והדיון נדחה ליום 21/8/13.

ביום 21/8/13 לא הגיע מתורגמן לדיון ולפיכך נדחה הדיון ליום 28/8/13.

בדיון ביום 28/8/13 טען ב"כ המשיב כי אין ראיות לכאורה נגד המשיב. עם זאת, הוסיף ב"כ המשיב כי הוא מסכים שבאם יקבע שיש ראיות לכאורה, אזי קיימת גם עילת מעצר.

מנגד, טענה ב"כ המבקשת, כי קיימות ראיות לכאורה, לצד עילת מעצר, וביקשה להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

בסוף הדיון מיום 28/8/13 ביקש ב"כ המשיב להגיש בכתב פסיקה לתמיכה בטענותיו וכן ביקש לקבוע המשך דיון בחודש ספטמבר 2013. כמו כן, ביקש ב"כ המשיב שהות כדי לבדוק אם יש למשיב להציע חלופת מעצר, למקרה שבית המשפט יקבע שיש ראיות לכאורה. ב"כ המבקשת לא התנגדה לבקשות ב"כ המשיב, אך ביקשה להשיב בדיון הבא, לאחר שתקבל את הפסיקה של ב"כ המשיב.

ב"כ המשיב אכן הגיש פסיקה לתמיכה בטענותיו.

בדיון ביום 9/9/13 לא הגיע מתורגמן לשפה התאית, ולכן הוא נדחה ליום 30/9/13.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ובפסיקה שהגיש ב"כ המשיב, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה, לצד עילת מעצר.

הראיות לכאורה כוללות, בין היתר, הודאת המשיב במעשים המיוחסים לו בכתב האישום. טענת ב"כ המשיב כי הודאת המשיב ניתנה שלא מרצונו החופשי, מקומה להתברר במשפט גופו, ואין בה בנסיבות המקרה דנא כדי לשלול קיומן של ראיות לכאורה.

אמנם, המשיב טען בחקירתו כי עשה את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום עבור חבר בשם צ'אלום, אך נתגלו סתירות בגרסתו ביחס לזהות החבר, ולא נמצא החבר בשם צ'אלום שעבורו כביכול יועדה חבילת הסמים, כטענת המשיב.

כמו כן, המשיב אישר בחקירתו כי הכתובת שממנה נשלחה חבילת הסמים היא כתובתו בתאילנד. חשוב מכך, המשיב הודה כי ידע שהחבילה שהגיעה בדואר מכילה סם מסוכן וציין כי היה אמור לקבל תמורה עבור החבילה מאותו חבר בשם צ'אלום, לאחר שהאחרון יקבל את הסמים.

כללו של דבר, קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר.

עם זאת, נסיבות המקרה דנא הן מיוחדות. נראה כי המשיב התחרט בשלב מסוים, אך בניגוד לטענת בא כוחו, אין מתקיימים התנאים אשר קבועים בחוק לפטור מאחריות בגין חרטה, כמפורט בסעיף 34 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

אם המשיב יציע חלופת מעצר, היא תיבחן לגופה, ותישקל הזמנת תסקיר מעצר בדיון הקבוע למחר, 30/9/13.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לב"כ הצדדים עוד היום.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ד, 29 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: