מדינת ישראל נ' חריזאת(עציר) ואח'

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות שבכתב האישום, אני מרשיעה אותם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תש"ע, 24/03/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל וולפסון, שופטת

גזר דין

על פי כתב האישום, הואשמו כל אחד מהנאשמים בכניסה לישראל שלא כדין בניגוד לסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.

לגבי הנאשם 1, האישום הוא שנכנס לישראל שלא כדין ביום 08.03.2010, ולפני כן הוא נכנס לישראל ביום 11.10.09.

לגבי הנאשם 2, הואשם כי נכנס לישראל ביום 08.03.2010 ולפני כן הוא נכנס לישראל ביום 11.10.09 ובנוסף הוא גם היה בישראל ביום 10.01.10, בכל המקרים הללו הוא היה בישראל שלא כדין.

כל אחד מהנאשמים הודה בפתח משפטו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם.

המדינה עותרת להטיל עונש של מאסר בפועל על כל אחד מהנאשמים וזאת בהתבסס על הלכת פראג'ין [רע"פ פראגין נגד מדינת ישראל (טרם פורסם, 5.5.09)].

המדינה עותרת להטיל עליהם בנוסף עונש מאסר מותנה ארוך ומרתיע וכן התחייבות כספית.

הסנגור הציג את נסיבותיו האישיות של כל אחד מהנאשמים.

הנאשם 1 הוא גרוש בן 23 ללא ילדים אשר לו בעיות קשות בראשו ובדרכי הנשימה. יש לו 10 אחיות וארבעה אחים קטנים והוא עוזר לאביו בפרנסתם. לטענתו, הנאשם נכנס לישראל כדי לאסוף כסף לבצע צילום סי.טי במוח למטרות הרפואיות שלו.

לגבי הנאשם 2, נטען כי הוא אדם בן 32, אב לשלושה ילדים. אביו נפטר והוא מגדל את ילדיו ועוזר בפרנסת אחיו ואחיותיו. הוא גם מסייע במימון טיפוליה של אחותו שהיא חולת סרטן.

לכל אחד מהנאשמים מסכת חיים קשה.

לנאשם 2 יש גם הרשעה מיום 14.06.2000 בבית משפט השלום ברמלה בעבירה של שימוש לא זהיר במכונות אך מאסר על תנאי שהוטל עליו כלל גם איסור כניסה לישראל.

הוגש אישור רפואי לגבי האחות של הנאשם 2.

כמו כן, הסנגור מפנה לפסיקות של שופטי שלום בית משפט זה אשר בהינתן הנתונים שהוצגו לעיל לגבי הנאשמים שבפניי, פסקו תקופות מאסר קצרות, במקרה אחד 30 יום ובמקרה השני 7 ימים, דהיינו ימי המעצר בלבד.

לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים בפניי, לחומרה ולקולא, בהתבסס על הלכת פראג'ין, אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים:

1.לגבי הנאשם 1, אני מטילה עליו עונש של מאסר בפועל של 30 יום כאשר ימי המעצר ינוכו. כמו כן, אני מטילה עליו עונש של מאסר על תנאי של 60 יום למשך 24 חודשים שלא ייכנס לישראל שלא כדין.